רוצה לצאת לחופשי

אומרים שגברים חושבים על יחסי מין מאות פעמים ביום. אני חושבת על דיאטה/השמנה/אוכל//הרזיה/ מאות פעמים ביום. מה מותר, מה אסור. כמה קלוריות בזה וכמה בזה. והקול הפנימי שאומר: "היום אני אוכל כמו שצריך", "לארוחת ערב אני אוכל רק סלט". או המחשבות כשרואים מישהו ממול: "וואו כמה X השמינה", "איזה כיף ל-Y, כמה היא רזתה". זה כמו רעש תמידי בתוך הראש. ברור לי שהאובססיביות הזאת נובעת מהיסטוריה של דיאטות. הגעתי לנקודה שבה אני מרגישה כאילו הדבר הזה כולא אותי ואני חייבת להשתחרר. זה כבר לא המשקל שמתריד אותי כל כך כמו העיסוק בו. אני מתארת לעצמי שהתהליך לא פשוט, ולא נראה לי שהוא אפשרי לבד. מצד שני - משפחה, עבודה - אתן וודאי מכירות את זה. אתן יכולות לתאר קצת איך נראות פגישות אישיות? כבר עזרתן מאוד בעצם התשובות בפורום. תודה

שלום בטי. תודה על הפנייה שלך. אתאר איך אני עובדת ולאה תתאר את עבודתה כי למרות ששתינו מאמינות באותו רעיון אנחנו עובדות אחרת. הפגישות אצלי משלבות תהליכים של טיפול ואימון גם יחד. אחרי הכרות עם האדם והקושי שלו אנחנו מחליטים ביחד על הדרך בה אנחנו בוחרים לעבוד ועל הכילים בהם נשתמש. תהליך אימון אצלי הוא יותר קצר, יותר ממוקד ,עובד על הגדרת מטרות ויעדים ועל דרך להשגת יעדים אלו. תהליך טיפול עובד על העבר ועל החסמים שלא מאפשרים להשיג את המטרות והיעדים שהגדרנו . לפעמים אין צורך בפסיכותרפיה ולפעמים חשוב מאד להשתמש בה , אין אפשרות להחליט מראש. ככלל אני עובדת על העלאת מודעות למספר נושאים ואחרי שיש מודעות על לקיחת אחריות ושינוי בכל הפרמטרים שהתגלו כזקוקים לשינוי. בגדול העבודה היא על מספר מימדים - תודעתי - זיהוי מערכת אמונות מטעות מחלישות מצמצמות ודיאטתיות והפיכתן למערכת אמונות מעצימות משחררות ומאפשרות שינוי. רגשי - זיהוי הדרך בה מנהל האדם את הרגשות שלו ומתן כילים יעילים להתנהלות נכונה ובריאה אתם. תבנית אכילה - בדיקה מעמיקה של תבנית אכילה ותיקון כל בעיה שהתגלתה. מערכת יחסים עם הגוף - בדיקה של מערכת יחסים הקיימת עם הגוף ויצירת מערכת יחסים בריאה מאוזנת ומעצימה. ככלל אנחנו לא נדבר על מה כמה ואיך לאכל מתוך הנחת יסוד ברורה שהידע הזה קיים בגופך וכל מה שנותר זה רק לעזור לך להתחבר אליו. בטי, מצוקתך נשמעת היטב ,את נותנת לקולות שונים בתוכך להרוס לך את איכות החיים שלך . אני חושבת שזה פשוט חבל. נכון, התהליך הוא לא קל ונכון את צריכה להחליט שאת משקיע בו ואני מבינה שיש קשיים חיצוניים ופנימיים אבל בכל זאת. כמו שאומרת גיין פונדה בפרסומת we worth it , אני רוצה להאמין שאת מאמינה שאת שווה את זה. בכל אשר תבחרי אאחל לך המון הצלחה. בלה

ערב טוב בטי הרעש הזה, הקולות הללו - מכירה אותם טוב טוב. אכן, טיפוח של שנים, טיפוח לא מודע שאיפשר להם להתקבע בנוחות רבה בתודעה. ומילא זה היה רק רעש, הבעיה היא שיש להם כח רב עוצמה לנהל את עולם הרגש והבחירות שלנו. בטי יקרה, זה אולי, יראה לך מוזר אבל לשיטתי את במצב מצוין. ולו רק בשל העובדה שאת מסוגלת להקשיב לקולות הללו מהצד ולחוות עליהם דעה. את מסוגלת להבחין בהם כחלק, אמנם ממך, אך עדיין חלק ממודר העומד בפני עצמו. מעבר לכך, את מכירה בכוחו לשבש את איכות חייך. היכולת שלך לזהות את הרעש הזה ולהעלות את הרעיון "המטורף" של אולי לחיות בלעדיו מראה לי שהמיקוד שלך נכון.. נכון, שאת עדיין לא יודעת מה לעשות בנדון ואינך מרגישה שיש לך את הכלים, אבל זו כבר התחלה מצויינת ולא הייתי מקלה ראש בכך. ישנם לא מעט אנשים שמגיעים להרזייה ללא דיאטה כשרעשי הרקע הללו מנהלים אותם, בעודם ממוקדים במשקל או בסוג המזון שיאכלו. הרעש הזה נראה כ"כ טבעי, כאילו נולדו איתו ונידונו למות עימו. עצם ההבנה שקולות אלה הם יצירה אותנטית שלך (עם עזרה מהרבה "חברים טובים"), היא נקודת עוצמה לתחילת תהליך אמיתי של שינוי. התהליך הוא דווקא די פשוט, אם כי לא תמיד קל אך גם לא צריך להיות קשה (יש מרחב גדול בין קל לקשה). טמונים בו אתגרים מענינים. וכשהוא מובנה בצורה נכונה, משמע, בהתאמה למתאמן הוא יכול להיות מעצים, מעשיר ומהנה בצורה בלתי רגילה. לא כ"כ הבנתי את ההקשר של משפחה ועבודה לענין. מתנצלת אם זה נשמע מיתמם, התהייה כנה. מעניין אותי לדעת, כיצד את מוצאת את העבודה והמשפחה (2 דברים חשובים ומבורכים) מהווים אבן נגף בתהליך שכזה? אני יכולה לנחש שמהאופן בו את רואה את התהליך כרגע, את אולי מרגישה שאת נדרשת לפניות רבה מעבר ליכולתך. כן, תצטרכי ליצור פניות לתהליך כזה שהרי שינויים יזומים אינם מתרחשים דרך אגב. יחד עם זאת, זה בדיוק חלק מענין ההתאמה למשאביו וליכולותיו של המתאמן. אני מאמינה גדולה בצעדים קטנים ולא בשינויים היסטריים ומהפכניים. שינוי טוב נבנה אט וביסודיות, בסביבת חיינו כפי שהיא ועם כל מה שהיא מכילה (ילדים קטנים, ילדים גדולים, זוגיות, עבודה, אירועים וכ"ו) ולא בבועה מלאכותית פיזית או מנטלית. אז, איך נראית פגישה אישית? קודם כל מאוד נעימה. אבוי אם לא. כמו כל פגישה של שני אנשים שבחרו לצעוד יחד מסלול מסוים, נפגשים בשמחה ובציפיה אחת לשבוע פנים אל פנים או פה לאוזן (סקייפ/מסנג'ר/טלפון). שני אנשים אשר מנהלים שיחה שיש בה אינטימיות ויש בה העברת מידע ויש בה סיעור מוחות ויש בה למידה ויש בה שיתוף, ויש בה הארות ויש בה כבוד הדדי מלא, ויש בה כנות, העצמה ואפילו קצת הומור (כי יש גבול עד כמה אנו יכולים לקחת אפילו את עצמנו, ברצינות). המרחב בין שני האנשים הללו הוא מדיום קריטי שבו נוצר אמון ותחושת ביחד. זהו מרחב שהולך ונבנה תוך כדי תנועה, אך בהחלט משהו לתת עליו את הדעת דרך התחושה הנוצרת באינטרקציה הזו. נהלי שיחות, חושי, הרגישי. הפגישה האישית תמיד תסתיים בהסכמה כלשהיא ובבהירות מקסימלית. כמו כל שני אנשים בעלי מטרה משותפת, גם כאן, יש שורה תחתונה אך במקום "רשימת מטלות" יש הסכמה דו-צדדית על אימון לפיתוח מיומנות כזו או אחרת בדרך אל היעד. הכלים משתנים כל הזמן ומתאימים עצמם לצורך באותו שלב וליכולת האישית, כי אם לא, הם לא שווים דבר. מה עוד תרצי לדעת? שאלי בתי ונען. וככל שאוכל, בעונג רב אענה. מאחלת לך ערב נעים שלך בהנאה לאה פינטו

לאה - בעניין המשפחה והעבודה, התכוונתי שרוב זמני מוקדש להם (ולי בתוכם) וקשה לי טכנית למצוא זמן לפגישה שבועית. במיוחד אם מדובר במקום שהוא מחוץ לגוש דן. סקייפ נשמע תחליף מעניין לפחות לחלק מהפגישות. בנתיים אני מנסה לאמץ את רוח הדברירם כפי שעולה מהפורום ועלתה בי שאלה: למרות שמה שהייתי רוצה יותר מכל זה להפסיק את ההתעסקות האין סופית במשקל, הייתי רוצה גם לרזות תוך כדי תהליך . (אני מניחה שזו הוכחה ניצחת שכדאי לי לפתור כמה סוגיות). אני מאמינה שאנשים מטיבם שונים אחד מהשני. משקל שנכון לאחד, לא נכון לשני ובכל מקרה גם לאותו אדם מתאימים שינויים במשקל בהתאם לכל מני גורמים. לכן אני מאמינה שכל טבלאות היעד המטופשות שמפרסמים בדיוק של גרמים מטעות. בכל זאת, איך מתמודדים אם הגוף מחליט שמשקל היעד הוא שונה מהתמונה שיש לי בראש?