אודה לקבלת הדרכה כיצד לגמול

בהוראת רופא עלי להפסיק להניק, כיון שאני בהריון ולא חשה בטוב, בני ואני מכורים להנקה(בני בן שנה וחודשיים), איך גומלים אותו בלי לפגוע בו? מה נותנים במקום? ומה לעשות עם גודש וכו', אודה לקבלת פירוט. תודה.

היי, אם ההריון לא תקין אז הוא ירד. אבל אין כל כך קשר להנקה. ההנקה לא פוגעת בהריון תקין אז במקומך לא הייתי מפסיקה. ההמלצה היא לגמול בהדרגה, אבל אם את מחליטה בכל זאת להפסיק באופן מיידי וההריון לא יחזיק אז אולי ההרגשה תהיה עוד יותר עצובה בגלל זה שגמלת אותו מוקדם. אם זה באופן מיידי אז תצטרכי לשאוב כדי להקל על הגודש, ואם כבר שאיבה, שמגרה את תפוקת החלב, ההשלכות יכולות להיות דומות לפעולה של היניקה. אולי פחות כי תשאבי פחות ממה שהיית מיניקה בתור "מכורים". ההחלטה בידיים שלך ואולי הרופא לא מודע לזה שאין קשר. תשאלי אותו על פי איזה ממצאים מדעיים הוא מבסס את ההמלצה שלו ולפי התשובה תחליטי אם זה מצדיק צעד כזה מכריע. בהצלחה אלן

ברצוני לשתף אותך בכך שאני מניקה מזה שנה ושמונה חודשים ומאחר ואני נשאית של גן סרטן השד מומלץ לי להפסיק את ההנקה כדאי להיות במעקב צמוד לפני כחודש קיבלתי החלטה ליגמול ושלחתי את בתי לאימי ליומים מיפני שכאשר היא לידי אין סיכוי לגמילה מיפני שהיא כל הזמן מפשיטה אותי וצועקת ציצי לאחר שני לילות לא קלים גם לילדה וגם לי עקב הגודש הרב שנוצר לי שבתי לקחת אותה ומרוב געגוים והתרגשות בעיקר מצידי חזרתי להניק ובגדול אני מניקה יום ולילה ללא הפסקה בתי ילדה שמנה ומאושרת ואינני יודעת מה לעשות ככל שהיא גדלה כך קשה יותר לגמול אינני חזרתי לעבודה אינני יוצאת עם בעלי ולצערי לא מגדישה מספיק זמן לילדי הגדולים כל חיי כרגע סובבים סביב הציצי

ברצוני לשתף אותך בכך שאני מניקה מזה שנה ושמונה חודשים ומאחר ואני נשאית של גן סרטן השד מומלץ לי להפסיק את ההנקה כדאי להיות במעקב צמוד לפני כחודש קיבלתי החלטה ליגמול ושלחתי את בתי לאימי ליומים מיפני שכאשר היא לידי אין סיכוי לגמילה מיפני שהיא כל הזמן מפשיטה אותי וצועקת ציצי לאחר שני לילות לא קלים גם לילדה וגם לי עקב הגודש הרב שנוצר לי שבתי לקחת אותה ומרוב געגוים והתרגשות בעיקר מצידי חזרתי להניק ובגדול אני מניקה יום ולילה ללא הפסקה בתי ילדה שמנה ומאושרת ואינני יודעת מה לעשות ככל שהיא גדלה כך קשה יותר לגמול אינני חזרתי לעבודה אינני יוצאת עם בעלי ולצערי לא מגדישה מספיק זמן לילדי הגדולים כל חיי כרגע סובבים סביב הציצי

הדרך היחידה לדעתי, מבלי להזיק לילד נפשית וכך גם לך היא רק בצורה הדרגתית. לאחר שהנקתי את בני למעלה משנה ועשרה חודשים וכך גם את אחיו הגדול ואחותו הגדולה אני יכולה לאמר ללא כל צל של ספק שהם בסופו של דבר מפסיקים מעצמם. אם אנו רוצים לזרז את התהליך זה רק ברוגע. אם לא נאפשר לילד גישה לציצי נגרום לו עוגמת נפש כזו שאנו לא נוכל לעמוד בה כיוון שהציצי מהווה גם את מקור הקשר החזק ביותר אלינו. זה כמו מוצץ ומקור לרוגע מעבר להיותו מספק מקור אכילה בסיסי. לכן עצתי לך היא להפחית את כמות הפעמים של ההנקה תחילה במשך היום תוך כדי כך שאת מסיחה את דעתו בתעסוקה אחרת ואם זה זמן אכילה אז באוכל אחר במוצץ אם הוא לוקח וכהנה וכהנה. בלילה ממשיכים כרגיל זה יכול לקחת חודש חודשיים ולפעמים גם שבוע שבועיים- מנסיון. הדבר האחרון שהייתי עושה זה להוציא את הילד מהבית זאת כיוון שנוסף לריחוק מהציצי ומהאמא ישנו גם הריחוק מהבית והסביבה הידועה והתראומה או הקושי הוא גדול פי מליון גם אם זו סבתא אהובה- בהצלחה