גמילה של תינוק סרבן ועקשן.

שלום לכן, בני בן שישה חודשים ואני מניקה אותו מאז שנולד. עד גיל שלושה חודשים הוא לקח גם בקבוק וגם מוצץ אך לאחר פטריה בפה הוא הפסיק ולא היה מוכן יותר לקחת לא מוצץ ולא בקבוק. היום, בגיל שישה חודשים, הוא אוכל שתי ארוחות של אוכל מוצק במהלך היום אבל לא מוכן לשתות בשום צורה שהיא, לא מבקבוק ולא מכוס תינוקות, רק הנקה, מה שיוצר חוסר בנוזלים ועקב כך גם עצירות. נוסף על כך הוא נרדם אך ורק עם פטמה בפה. בעבר, כשהוא לקח מוצץ הוא היה נרדם עם המוצץ בפה אך היום הוא יונק עד שהוא נרדם, דבר שלעיתים לוקח גם שעה וחצי, מה שמאוד מתיש אותי. עקב כך, אני מעוניינת להפסיק להניק. אני אשמח לשאוב ולתת לו בקבוק של חלב שאוב, מה שהוא לא מוכן בשום פנים ואופן לקבל, וכרגע אינני יכולה לצאת לשום מקום בגלל שהוא נרגע רק עם הנקה. פה אני מוכרחה לציין שהבן שלי עקשן עד מאוד. כאשר הוא לא רוצה לאכול הוא נועל את הפה ולא מוכן לפתוח אותו בשום פנים ואופן. אם מנסים ומתעקשים איתו עם בקבוק ואם הוא ממש רעב, הוא צורח. ניסינו הכל, אך הילד עושה שביתות רעב קיצוניות ולא מוכן שום דבר. לא משנה כמה הוא רעב, בשום פנים ואופן הוא לא מוכן בקבוק. מה עושים? על תשובתכן אודה רעות

היי רעות, אני מבינה כמה קשה לכם עם זה שהוא לא מוכן לאכול בכל דרך אלא בדרך הכי טבעית והדרך הכי מתאימה לתינוק בן 6 חודשים!! לא כל תינוק מוכן מבחינה מערכתית לאכול מוצקים בגיל הזה. 6 חודשים זה רק נקודה או גיל התחלתי שאפשר ורצוי להציע מוצקים. אם הוא לא רוצה זה לא מעקשנות. הוא לא יכול. לא נעים להרבה תינוקות את המרקם החדש של מוצקים - להרבה תינוקות עדיין לא נעלם לגמרי את הרפלקס ההקאה שמונע בליעת גופים זרים. (אם הוא יורק הרבה כאשר אוכל זה אחד הסימנים). דווקא לקחת לו את הדבר הכי יקר ומוכר =נשמע לי די קיצוני ולא הצד הכי נכון כדי לעודד אותו. נהפוך הוא. ייצר המציצה חולף באיזה שהוא מקום בן 6-12 חודשים. דווקא לקחת לו ולנסות לדחוף לו בכוח מוצץ מלאכותי לא הגיוני לי. זה שהוא לא לוקח בקבוק - מראה שהוא חכם ויודע שלא מתאים לו. זה דבר מנוכר - וחודרני - פולש לאיזר מאוד מאוד רגיש ואינטימי (חלל הפה) ובוודאי לא נעשה בעדינות ורוך לפי התיאורים שלך. זה דבר שגם יכול לגרום להפרעות אוכל בהמשך. זה שהוא נרדם עם ציצי - זה מה שהרבה תינוקות עושים עד שנגמלים. זה לא מפריע לתינוק להשאר בלי אימא אם זה שמטפל בו לכמ שעות עושה את זה ברוך ואהבה - ולא שדוחפים בקבוק ברגע שהתינוק בוכה - כאילו רק אוכל גורם לו לבכות. תקחי בחשבון שהוא יתגעגע אליך - את האימא שלו - אף אחד לא מטפל בו כמוך והוא מכיר אותך ויודע להבדיל. הוא יבכה כי עזבת אותו - אז המטפל צריך להחזיק אותו ולחבק אותו ולהרגיע אותו על ידי תנועה - שינוי מיקום דיבורים שירים ועוד........לא לדחוף לו בקבוק ברגע הכי נאכס שלו. זה רק יעצבן אותו. תינוק יונק לא זקוק לא למוצץ ולא לבקבוקים. ירצה יאכל-לא ירצה הוא פשוט יחכה לך. אין רע בזה. לא צריכים לגמול אותו מפני שהוא עושה בדיוק מה שתינוקות אמורים לעשות - אני לא אומרת את זה כדי לגרום איסורי מצפון אלא להכניס את הדברים לפרופורציות ואולי תראו אותו ואת השתלשלות הדברים מזוית אחרת. אם הוא בכלל נולד לפני הזמן אז אין מה לדבר - המוכנות תתעכב עוד יותר. סבלנות - ולדעת שהכל בסופו של דבר מסתדר באיטוי המתאים לו. בברכה אלן

היי. כיום ביתי בת תשעה חודשים עברנו איתה תקופה מאד קשה עקב כך שהיא הייתה מקיאה כול סוג של תחליף חלב מאז שנולדה, וביגלל זה היא הייתה אוכלת רק הנקה, ומאז היא לא היתקרבה לבקבוק. היא גם הייתה נירדמת רק בהנקה וזה מאד מתיש עד שבעלי הביא לי את המוצץ של הסרבנים וברוך ה' זה תפס מגיל ארבעה חודשים. היא לא הייתה מסוגלת ליתפוס בקבוק בפה עד גיל שבעה חודשים וגם זה היא מוכנה רק מים גם אם אני ישאב היא לא תסכים בקבוק. לפני כחודשיים גילינו שהיא אלרגית להרבה דברים ובינהם  חלב וביגלל זה כנראה היא הייתה מקיאה את התחליף חלב. בכול אופן כיום היא עדיין בקושי אוכלת אוכל מוצק אולי 4 כפיות ממרק ופירות קצת לחם אבל הכול בכמויות מאד קטנות כי היא מתבכיינת ועושה רפלקס הקאה. אני עוד קמה בלילה להאכיל אותה ממש כמו תינוק שנולד ואיני יכולה לצאת לעבוד. מה עושים???? דייסה היא אוכלת כ150 בכפית ואחרי זה חייבת הנקה היא לא רגועה.