הנקה לבן שנה

בני בן שנה וחודשיים,עד גיל 11 חודש היה איתי בבית וינק 4-5 פעמים ביום בנוסף לארוחות מוצקים. כיום נמצא במשפחתון יונק פעמיים-שלוש ביום (בוקר וערב קבוע,לפעמים שוב אחה"צ)\ בנוסף מקבל מנת חלב שאוב מדיי יום בשעות הצהריים (150-180cc). נאמר לי השבוע ע"י רופאת ילדים שהנקה בשלב זה גורמת לילד נזק נפשי ותלות מוגזמת באם,והמשך ההנקה הוא רק צורך נפשי שלי היוצר יחסים סימביוטיים. לציין שאני והקטן נהנים מאוד מזמן האיכות שלנו,ואני ממש לא "מכריחה" אותו לינוק. האם שמעת פעם על הפרעות הסתגלות/הפרעות תפקודיות בילדים שינקו עד גיל מאוחר??

שלום רב, אני די המומה. זה פשוט מזעזע שרופא יכול לפלוט מילים כאלה שברור לי ולכל ארגון בריאותי בעולם שמה שהוא אומר ממש לא מבוסס על כל ממצאים מדעיים. נהפוך הוא. יש הרבה מחקרים על חשיבות הקשר הסימביוטי הזה והנזקים האפשריים שיש כאשר תינוק לא מחובר לאימו. מעניין אותי - ואני בטוחה שגם את תהיי מעונינת לשאול את הרופא מאיפה הוא מוצא את העובדות האלה? שהוא יראה לך (וכמובן אשמח לראות בעצמי) מקור, כתבה, קישור למשהו שתומך בעמדתו. אני אפסיק כאן כי זה ממש מקומם. דעתי? תחליפי רופא - אני הייתי גם מדווחת למישהו כי כואב לי בכלל לחשוב שהוא יכול להרוס את מערכת היחסים שבונים בין אם לתינוקה - סתם בגלל בורות ודעות אישיות שלו - שאינן מבוססות. בברכה אלן

תודה על התגובה המהירה,לצערי מדובר ברופאה ולא רופא (אפילו יותר חמור בעיניי),והיא ממש נתנה לי הרגשה רעה. מבחינתה העובדה שהילד מסרב לשתות מבקבוק וסרבן מוצצים הוא הוכחה לכך שפגעתי ביכולות ההסתגלות שלו ואני מנציחה בכוונה את התלות שלו בי.. בכל מקרה,היא לא הרופאה המטפלת של בני,אבל אכן מצער לחשוב שזה המסר שהיא מעבירה לשאר האמהות.. שוב תודה על הפורום המעולה!