גמילה מהנקה בת שנה

שלום רב, בתי בת שנה ושבוע והחלטתי לפני מס' שבועות להפסיק להניק אותה, והנה הגיע התאריך המיוחל ולא עמדתי במשימה, לדעתי כי אינני יודעת איך..... בתי יונקת רק בלילה ורק על מנת להירגע וכנראה להתנחם... במהלך היום אוכלת אוכל מוצק ובקבוק מטרנה לפני השינה(לכן לא מדובר בגמילה מהנקה מלאה). הבעיה היא שהיא איננה לוקחת מוצץ וזה כלי ההרגעה היחיד. בנוסף, בלילה כשהיא מתעוררת בעלי מביא אותה למיטה שלנו וכך מבלי לשים לב (העייפות משתלטת עלי כנראה) היא נשארת צמודה לשד בהפוגות אך כל הלילה. אינני יודעת איך להרדים אותה בדרך אחרת מלבד הציצי ולכן אני חוששת מהגמילה.האם לגמול אותה מהנקה אך להשאיר אותה במיטה שלנו בלילות או להפסיק גם את ההרגל הזה של העברה למיטה שלנו? אינני רוצה להכביד עליה יותר מדי שינויים אשמח לעצות

היי גל, אני מבינה שהגעת להחלטה שרירותית לפני מספר שבועות וקבעת לעצמך יעד. לי אישית קשה לחשוב על החלטה ממקום של כפייה במקום ביסוס מדעי או רגשי. גיל שנה זה לא ממש גיל גמילה - מכל המובנים - לנרות שהרבה נשים אפילו לא מגיעות לזה וכמובן תינוקות זוכים להרבה פחות. אבל "גיל שנה" נשמע לנו ואלה הסובבים אותנו כאילו תינוק כבר "גדול". האמת היא שהתינוקת עדיין תינוקת. בגיל הזה הם נמצאים על הגבול בין להשאר תינוקות ולהתפתח לפעוטות. עד שלתינוקות שיניים - טוחנות במיוחד - אז קשה לאכול ולעכל אוכל. מוצקים מהווים רק חלק מהתפריט כאשר חלב עדיין מאוד חשוב להם. אז אם חלב אם כמובן זה הכי בריא. את נותנת במקום הנקה תמ"ל - דבר שעדיין מעיר על הצורך בחלב מצד התינוקת. ככל שהיא גדילה אז היא תזדקק לפחות ופחות חלב. אבל ככל שתינוקות זקוקים לחלב זה עדיין גיל שההנקה חשובה. זאת דרך הטבע לספק להם את האוכל המושלם. הגמילה בדרך כלל מתרחשב כאשר תינוק מספיק בוגר כדי לישון לילה שלם. זה בא יותר מאוחר. תינוקות עדיין מתעוררים בגיל שנה ומעבר לה. זאת גם דרך הטבע. זאת נורמה לאומת תינוקות שבגלל האוכל הכבד - סתומים יותר שעות וישנים יותר. "ההרגל" של שינה משותפת אינו הרגל אלא דפוס מסויים שגם זה יעלם יום אחד. בינתיים אנחנו הורים גם בלילה אם נרצה או לא - וכמובן כפי שאתם חשים - יותר קל לענות על צרוכיהם של התינוקות שלנו שהם בהישג יד (או הישג ציצי!) היא לא יונקת עדיין בגלל ייצר המציצה אם כי ייצר זה קיים בראשי החיים כדי ללמד את התינוקת איך לינוק. היא כבר למדה וייצר זה כבר חלף לפי המצאים המדעיים העדכניים כיום. אומרים שהייצר נעלם באיזה שהוא מועד בין 6 חודשים עד שנה. אז היניקה היא הרגל אומנם, אבל עם הבשלות מאבדים עניים. וכמובן זה יותר קל להם כאשר ישנים יותר שעות רצופות. הכל בא בזמן הנכון. אפשר לסמוך על האינסטינקטים שלכם במקום לקבוע דברים שאולי עוד מוקדם לילדה שלכם. קשה לגמול ולהשאיר בטיטה, מצד שני למה לא להשאיר אותה ולמה לא להיניק אותה. הגעת עד לגיל הזה - אז אני מניחה שנהנית ממנה - או טו טו תוכלי לגמול אותה באופן טבעי. זה קורה רק צריכים סבלנות - כמו הרבה דברים עם הילדים שלנו!! זה בוודאי לא התשובה שציפית לה - אבל קשה לי לייעץ איך לעשות דבר שהוא לרוב כן קשה לילדה. זאת כמובן לא ההחלטה שלי - אלא שלכם - ואם רוצים לגמול יש כמה דרכים אכזריים - כמו שרופא אחת המליץ פעם למטופלת שלו - "תסעי לאימא שלך בחיפה - תשאירי את התינוק למספר ימים - והוא יגמל!!" יש כמובן את השיטות של בכי - אבל עם כל מה שידוע היום מבחינה פסיכולוגית, בכי זה סימן של דכאון - כל תינוק ירדם בסופו של דבר - אבל מה המחיר. עדיף לי - לחכות כמה חודשים ובסופו של דבר הכל משתנה. התינוקות שלנו גדלים והם מאוד דינמיים. כל הזמן יש שינויים וגם הם מתפתחים ונהיים יותר עצמאיים. יונקים בטבע נגמלים כאשר הםא עצמאיים - וזה קורה לעיתים כאשר הם הולכים על 4 ומסוגלים להשיג אוכל לעצמם. אצלהם זה יכול לקראת תוך שבוע - אבל אנחנו - בני אנוש, הייצורים הכי לא מפותחים בעת הלידה - וזה לוקח כמה שנים עד שמגיעים לעצמאות כזאת. מקוה שזה עוזר לך. בברכה אלן