רגרסיה...

שלום, התינוק שלנו בן שמונה וחצי חודשים, ינק בלעדית עד גיל 5.5 חודשים בערך, ומאז בהדרגה הוספנו לו אוכל מוצק. לא קיבל תמ"ל מעולם. בשבועות האחרונים ניזון מארבע-חמש ארוחות מוצקים, והיה יונק לפני השינה ובבוקר בלבד. מאז גיל חצי שנה בערך הוא כבר ישן לילות שלמים (עד ארבע בבוקר נניח), וגם אם היה מתעורר באמצע, היה אפשר להרדים אותו ולא היה חייב לינוק כדי להרדם שוב. מאז צמחו לו ארבע שיניים, והוא נהייה, אני לא יודעת אם זה קשור או לא, הרבה יותר בכיין. נדמה לי שזה משהו פסיכולוגי, כי הוא יכול לבכות בכי עז רק מזה שהוא רואה אותי, ולבקש בעיניים ועם היידים שלו שאקח אותו אליי. התקפות בכי קשות יש מסביב לכמעט כל שינה. זה מעולם לא היה לו, ומגיל 6 חודשים גם לימדנו אותו להרדם במיטה ולא בהנקה. חוץ מבכיות הקשורות לשינה, ביום ובלילה, בשבוע האחרון הוא מתעורר בלילה פעמים רבות, ולא מוכן להרגע משום דבר חוץ מציצי. חשבתי שאולי משהו בתזונה שלו משובש ושלכן הוא רעב, אז הכנתי לו ללילה בקבוק חלב אורז (שהוא מאוד אוהב לשתות אחה"צ), אבל כשהתעורר הוא סרב בכל תוקף להתקרב לבקבוק הזה והייתי אומרת אפילו נעלב מההצעה. מצד אחד אני מאוד מתקשה לקום להניק אותו 5-6 פעמים בלילה (וכל "הנקה" היא בערך 5 דקות, עד שהוא נרדם..), ובבוקר ללכת לעבודה כרגיל, מצד שני אני חוששת להתחיל לעמוד על שלי ולא לתת לו לינוק דווקא כשהוא עובר תקופה קשה כל כך (חרדת נטישה??). מה את חושבת? רעיון להתמודדות?

היי אתי, יש כמה אלמנטים לבעייה. א) לא יודעת מתי חזרת לעבודה אבל יש תופעה ידועה של קימות אצל תינוקות שאימהותיהן עזבו אותם. הוא באמת רוצה להבגין את נוכחותך כשמתעורר. יש פחדים - והם אמיתיים. קשה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. - לחזור לעבודה ולקוות שלא תהיה בכלל תגובה מצד התינוק. הלילה היא גם חשובה בגין הקשר והביטחון שלו. ב) לגבי התזונה שלו - למרות שהוא לא קיבל תמ"ל - (תבורכי!!) זה לא אומר שתינוק בגילו לא אמור לקבל מנות חלב. כמובן עדיף חלב אם כי כל חלב של זן אחר שפוט לא ,"עושה את זה". הוא עדיין זקוק ל-5 מנות חלב עד גיל שנה. מוצקים אמרוים לבוא כתוספת להנקות. אז אולי מפני שהוא קיבל מוצקים (לא ממש מוצקים אלא בטח מעוכים!!) כבר בגיל צעיר - אז אולי באמת חסר לו קלוריות. ירקות, פירות לא מכילים שומנים וחלבונים כמו החלב. אני מאמינה שיותר קל לתת לו מאשר להתחיל להרגיל אותו לישון בלי שד. גם די קשה - בלקחת בחשבון שיניים שבוקעות, אימא שלא נמצאת וסתם דברים שמשתנים בחייו. תינוק זה לא דבר סטטי אלא מאוד דינמי. אין תמיד הסברים להתנהגות אבל אפשר לסמוך עליו ולהאמין לו שמשהו השתנה. אגב, זה ממש לא רגרסייה. זאת התקדמות עקב התפתחות. הם לא נשארים ללא רגשות וללא דעות. אני מאמינה שיותר קל לזרום איתו. כך כולם ישנו יותר טוב בלילה. אם לא היום אז בעתיד. בברכה אלן