כמות האכלות

אלן שלום: יש לי תינוקת בת 10 ימים שאלתי היא כזו: בטיפת חלב נאמר לי כי לפי המשקל שלה-3 ק"ג בקירוב היא צריכה לאכול 450 מ"ל ליום ובכל מקרה לא לעבור את ה-80 מ"ל לארוחה . אני שואבת ומאכילה אותה בחלב אם . מה שקורה הוא שאם אני מאכילה אותה לפי ההוראות הללו היא נשארת רעבה ובוכה ואיננה רגועה ולכן אני מאכילה אותה יותר בערך 100-120 מ"ל לארוחה כאשר כך היא אוכלת כל 4 שעות לערך ולא כל שעה מבקשת עוד. האם זה בסדר שאני נוהגת כך או שעליי להאכיל אותה פחות בכל ארוחה ולהשאיר אותה לא רגועה ובוכה? האם האכלה בצורה כזו יכולה להרחיב את הקיבה ומה המשמעות אם כן ?אני אשמח אם תוכלי לענות על כל שאלותיי אני מודאגת מאוד תודה יפעת

יפעת, שלום...אני לא רופאה או משהו כזה, פשוט אם ל-2 בנות. אני גם הנקתי את שתי בנותיי, ונתתי להן לפי דרישתן (הגדולה אכלה קצת יותר מהמצויין והקטנה אכלה פחות ממה ש"מצויין"), יש תינוקות שדורשים יותר ויש פחות. לפי דעתי תקשיבי לצרכים של בתך - ותהני

היי יפעת, כדי לענות לך על ההבדל בין האכלה בבקבוק לעומת ההנקה אני מעתיקה כאן חלק ממאמר שכתבתי בנושא ומקוה שזה עוזר קצת להבין את ההבדל. רצוי להיניק אותו ובגיל 10 ימים אפשר בהחלט להחזיר אותו או לעודד אותו לינוק. ההנקה באמת השיטה העדיפה ודואגת להקציב לו את כמות האוכל האופטימלי לצמיחתו - ובדרך הבריאה לו. כדאי לך לקבוע עם יועצת הקנה מוסמכת כדי ללמד אותו לינוק. אם בסוף את ממשיכה לתת בקבוקים אז אפשר להאכיל אותו בצורה מבוקרת יותר איטית - ממש קצוב - כמה לגימות - ואז הפסקה - כמה לגימות ושוב הפסקה. זה יותר דומה ליניקה טבעית. אז היא תרגיש שובע יותר איטי ובאופן מיידי כאשר סיימה כמות יותר קטנה של אוכל. בהצלחה אלן למה עוברים לתוספת מלאכותי ובקבוקים בחודש הראשון לאחר לידה? יש כמה סיבות למה אימהות בוחרות או נאלצות לתת בקבוק ותמ"ל כתוספת להנקה. 1. בוחרים בכך כדי שהבן זוג יהיה יותר "מעורב" בטיפול בתינוק 2. חזרת האם לעבודה או ללימודים 3. המלצת הצוות הרפואי המטפל בתינוק 4. חוששים שהתינוק אינו ניזון היטב (חוסר ביטחון) לכל אישה היולדת לידה ביולוגית יש את היכולת לייצור מספיק חלב עבור תאומים ואפילו שלישייה. החלב נוצר כתוצאה מהיניקה. כמה שמיניקות יותר ויש גירוי לשדיים אז יש יותר חלב. חשוב לציין שכל פעולה שאינה טבעית עלולה לפגוע בהנקה של האם והיניקה של התינוק. יש הבדלים משמעותיים בן מציצת פיטמה טבעית לבן מציצת פיטמה של בקבוק או אפילו מוצץ מלאכותי. מתן בקבוקים ותמ"ל אינו פתרון לבעיות בהנקה ובהרבה מקרים גורמים לגמילה מוקדמת מההנקה. הסיבה העיקרית של מחסור בחלב היא מתן תחליפים מלאכותיים לאם ולשד כגון מוצצים, בקבוקים וכמובן תמ"ל. צרכיו וצרחיו של התינוק תינוקות אמורים לאכול לעיתים קרובות, כמויות קטנות המתאימות לקיבולת קיבתם. הקצב האיטי מתאים למערכת העיכול המתפתחת והעדינה שלהם. לאחר שהתינוק שבע הוא נרדם אבל לא שינה מאוד עמוקה, ושוב מתעורר לאכול כל שעתיים – שלוש. זאת נורמה. תינוק שזה עתה נולד זקוק למענה לצרכיו הפיזיולוגיים. צרכים אלה כוללים רעב, צמא, מענה לייצר המציצה, מגע וחום גוף. בכי זה השפה שלו ליידע את ההורים שחסר לו אחד מהדברים האלה. המקום הטבעי של תינוק חדש הוא צמוד לאימו. כך זה אצל כל היונקים בטבע ובזה אנו לא שונים. תינוק שבוכה נרגע ברגע שמקרבים אותו ואם לא די בכך ברגע שהוא מתחיל לינוק. ברחם הוא עשה זאת בלי שמישהו מגביל אותו, סופר את זמני ההאכלה, מודד את הכמויות או מסתכל בשעון. לאחר הלידה הצפי של התינוק הוא המשך טיפול תמידי כל עוד אינו מסוגל לדאוג לעצמו דומה לטיפול שקיבל עוד ברחם. אין דרך יותר טבעית, בריאה ומיידית לפתרון החוסר רוגע או חוסר ביטחון של תינוק מאשר ההנקה. בפעולה אחת בלבד עונים לו על כל צרכיו. לכן, לעיתים תינוק מבקש לינוק כל שעה אבל אין כל קשר בין זה שהוא נרגע וזה שהוא רעב. ההנקה מרגיעה. ההנקה מספקת את חום הגוף שהיה רגיל עליו ברחם ומהווה עבורו ביטחון. בקרה ומדידות יתרון לבקרה מספרית יש רק להורים ויצרנים של התמ"ל ולאו דווקא לתינוק. הרי לכל תינוק קצב וקיבולת אישיים של האכלה. קצב וכמות הם דברים שמגנים על התינוק מפני האכלת יתר וגם מגן על המערכות העדינות והחדשות שלו כמו מערכת העיכול והחמצון (נשימה). התינוק יונק בצורה טבעית ובריאה בקצב איטי, ואוכל כמות קטנה.הוא משלב שימוש במערכות המציצה, הבליעה ועושה הפסקה כדי לנשום. קצב הלא טבעי של הבקבוק מאמץ את המערכות שלו כך שקשה לו לבלום את הקצב והוא לא מספיק לנשום על פי הקצב הטבעי שלו. בגלל זה תינוקות גם אוכלים כמות יותר גדולה של מזון מאשר הרצוי באמצעות בקבוק. כאשר תינוק אוכל לאט לפי הקצב הטבעי, הוא נח, אוכל כמויות יותר קטנות המתאימות יותר לגודל הקיבה הקטנה שלו שהוא בארך גודל האגרוף שלו, וגם מרגיש את השובע באופן מיידי. לכן, הוא מפסיק לאכול, נרדם או מתנתק לבד. שבע. לרוב התינוקות אין את היכולת להלחם בזרם של הבקבוק ובגלל זה הוא אוכל מהר וכמות גדולה מאשר רגיל. הוא לא יכול לבקש ממתן הבקבוק להפסיק כי עדיין לא יכול להביע דעה. אין לו כוח פיזי להפסיק את הזרימה ועושה מה שמוטל עליו – לגמור את הבקבוק. זה גורם למספר תופעות. האחד, הוא אכל יותר מידי, ושנית הוא נרדם חזק כי הוא למעשה מפוטם. (דומה בהרבה לארוחת שבת כבדה של חמין – שלאחריה רוצים רק לישון!!)

הי יפעת אלן כ"כ צודקת! (והיא לא צריכה את האישור שלי אבל פשוט רציתי לשתף אותך בניסיון שלי)בתי בת 11 חודש ויונקת עדיין.וזה פשוט נהדר.. הכי טוב לתינוק להרגיש קרוב לאימו.היא היתה בתוכך ממש במשך 9 חודשים וזה ניתוק מיידי מידי לא להניק אותה..נותן ביטחון. תסמכי על גופך ועל הרגשת הרעב/צורך במציצה/צורך להיות קרובה אליך של ביתך. אני לא מדדתי בכלל כמויות של החלב עד היום. היא פשוט אוכלת מתי שהגוף שלה צריך באמת. תינוקות הם לא כמונו-אצלם זה הכי טבעי ובריא הם אוכלים רק כשרעבים ולא יותר ממה שהם צריכים. אם תניקי אותה כל פעם שתבקש וכמה שתרצה-יהיה לך חלב בכמות הנכונה-כמה שצריך! בהצלחה. מיכל