דאגה לאימי שיצאה לפנסייה

דיון מתוך פורום  תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

13/09/2006 | 13:08 | מאת: אפרת

מאז אימי יצאה לפנסייה ( לפני שלוש שנים) חלה הדרדרות משמועית במצבה המנטאלי והמוטורי ונראה כי המצב הולך ומחמיר. ליקויים בולטים שהבחנתי בהם: לפעמים היא אינה זוכרת איזה יום היום, היא מתבלבלת בתאריכים, מתקשה בכתיבת צ'קים וחישובים מתמטיים, מתחילה לדבר ובאמצע שוכחת מה למעשה רצתה להגיד, קשה לה מאוד לנסח את עצמה, היא הרבה יותר שקטה ומסוגרת, עצבנית וחסרת סבלנות, היא מבולבלת וקשה לה להתרכז. מעבר לזה נראה לי שהיא סובלת מדיכאון עקב מצבה. אני דואגת לה עד מאוד ולא יודעת למי לפנות. אין לי ספק שהיא זקוקה לטיפול כלשהו. ההתלבטות היא בין נוירולוג לבין מעבדת זיכרון, או אולי בכלל פסיכיאטר.. האם תוכלי לכוון אותי ולהפנות אותי לגורם המטפל הרלוונטי ביותר?

לקריאה נוספת והעמקה
13/09/2006 | 13:14 | מאת: אפרת

אבקש לציין כי גילה של אימי הוא 60

13/09/2006 | 17:56 | מאת: דני לא רופא ולא מטפל

לדעתי האבחון הראשוני צריך להיות על ידי רופא גריאטרי (מומחה למצבי זיקנה). רופאים מומחים לתחום הזה, לפי נסיוני, מצטיינים בסבלנות והקשבה, שמאד חשוב במקרה הזה, ובידע רב תחומי.אני מקוה שהוא כבר יפנה אותה לבדיקות הדרושות. לפי נסיוני מצבים שנראים כמו מחלת זיקנה, נובעים לעתים מאיזה חוסר איזון בתזונה או בחלוף החמרים. לכן אין למהר לפנות לפסיכיאטר, נוירולוג או מישהוא אחר המומחה בתחום צר.

16/09/2006 | 08:22 | מאת: משה

גם אני פנסיונר.מציע לאימה שתתנדב .יש המון אפשרויות ומקומות כגון מתנסים, בתי חולים,וביטוח לאומי. גם יכולה להרשם ללימודים לא מחויבים באוניורסיטאות . אים אין לה בן זוג ,אז עדיף שתימצא. שנה טובה

16/09/2006 | 11:30 | מאת: דני לא רופא ולא מטפל

משה היקר, באופן כללי אני מאד מסכים לדעתך על התנדבות וגם על הברכה שהזוגיות. במקרה הזה, כשאימה של הפונה במצב שאינה זוכרת את היום בשבוע וכו' צריך תחילה אבחון וטיפול במצב הקוגניטיבי. אני מאד מקוה שבאבחון נכון וטיפול מתאים היא תצא מהמצב הזה, ואז אפשר להמליץ את ההמלצות שהמלצת. זאת ועוד, מאחר שתוחלת החיים שלנו הגברים נמוכה באופן משמעותי (מה לעשות) מזו של הנשים, יש נשים רבות שמתאלמנות ולא מוצאות בן זוג, פשוט בגלל אי האיזון הסטטיסטי באוכלסית הקשישים.

19/09/2006 | 08:50 | מאת:

אפרת שלום. הסימפטומים שאת מתארת יכולים לנבוע מסיבות שונות.החל מגורמים מטאבוליים, נפשיים וכלה בגורמים נוירולוגיים. מאחר ונשמע שהקשיים שאימך סובלת מהם יכולים לאפיין הן דיכאון והן בעיות קוגנטיביות. יתכן גם כי יציאתה לפנסיה ניתקה אותה מהעולם והגבירה תחושות של בדידות ניתוק ובלבול. יתכן שבמצב כזה גם טיפול פסיכולוגי יכול להקל עליה. כדאי לפנות לאדם שמומחה גם וגם. הייתי ממליצה בשלב ראשון לפנות לפסיכיאטר גריאטרי שיבדוק את אימך בדיקה מדוקדקת. בהמשך יתכן ויהיה צורך באבחון פסיכו נוירולגי שנעשה בדרך כלל במעבדת זכרון. פנו להתיעצות בהקדם כי מצב כזה מעורר סבל רב עבור אימך ובטח עבור כולכם. בהצלחה נעה