הזיות
דיון מתוך פורום תמיכה ויעוץ לגיל הזהב
שלום אבי בן 80 , חולה במחלת הפרקינסון כ-6 שנים. לאחרונה (כ- חמישה חודשים)סובל מהזיות. בתחילה זה החל במחשבות שכולם רוצים את רעתו, רוצים לגרש אותו מביתו, מכניסים לו גזים דרך צנורות, מריעישים, וכו', כמו כן מאשים את המטפלת שמכניסה הביתה גברים. לפי המלצו של רופא פסיכוגריאטרי, החל בטיפול של סרוקוול. כבר למעלה משבועיים מקבל מינון של: 200מ"ג ליום ! חלק מהתופעות הפסיקו: אין יותר גזים, בדרך כלל אין הפרעות של השכנים, אבל המטפלת " לא מבינה שצריכה להגיח עלי ולא אני עליה, " כל הזמן מכניסה גברים הביתה (הדלת נעולה, על התריסים מנעולים...) האנשים עולים בסולמות, במנוף... כאשר אני שואלת את אבי ,מה נשמע? ואומרת שנראה לי שהדברים הסתדרו, הוא אומר לי: מה פתאום, אני פשוט לא מספר לכם. לדבריו התרופה לא עוזרת בכלל. איני יודעת למה לצפות מהתרופה, האם מצב יחסית שקט זה מספיק? (מדי פעם יש ארועים חריפים שמתבטאים בקריאות יאוש מצדו, ואני עובדת עצות-אני מאד מרחמת עליו. האם כדי להחליף תרופה? במידה וכן, מה עדיף רספירדל או זיפרקסה? בכבוד רב , אביבה
אביבה, עד שנועה תענה.. בפורום זה אין רופא, וגם אם היה, אינני מאמינה שהוא יכול היה להמליץ לאביך על שינוי בטיפול ללא היכרות אישית ובדיקה. אני בהחלט מבינה את חוסר האונים והתיסכול, קשה לראות את אבא במצב מבולבל כזה. לדעתי , כדאי שתמשיכו להתייעץ עם הרופא המטפל ותעדכנו אותו במה שעובר עליו, ואיך אתם רואים את המצב. תנסי לשאול את הרופאים בפורומים רפואת משפחה, פסיכיאטריה תוכלי לשאול גם בפורום גריאטריה כאן - http://www.starmed.co.il/Forum/117 אהובה
אביבה שלום. התנהגותו של אביך הינה תגובה אופינית מאוד למצב הסבל והבהלה הממושכים המאפינים מחלות נוירולוגיות כרוניות קשות. נראה שהסבל שלו קשה גם עבורך וגם עבור המטפלת. כדאי לפעול בכמה מישורים: א. להתיעץ שוב עם פסיכיאטר גריאטרי. יתכן ויש צורך בחות דעת שניה. אביך מדבר על הסבל שלו ויש להקשיב לכך במלוא החומרה. ב.האם יש דרך למלא יותר את עולמו? (פעילויות שונות, חברים, מלווים, בני משפחה, טיולים קצרים?). במידת האפשר כדאי לנסות למלא יותר תכנים במשך היום על מנת להסיח את דעתו ולהקל על סבלו. ג. יתכן שהעומס על המטפלת רב וכבד. אולי כדאי לשקול עירוב אדם נוסף לפחות בטיפול באביך. לעתים יש שלב שיש צורך בצוות מטפלים והעומס רב מדי עבור אדם אחד. ד. האם את מקבלת מספיק תמיכה רגשית כדי להתמודד עם המצב? במידה ולא כדאי לשקול תמיכה עבור עצמך (קבוצות תמיכה/טיפול). בהצלחה נעה
