ריבוי מי שפיר

שבוע 37 +2 - אתמול לאחר שנראו במוניטור עליות וירידות של דופק העוברית הפנו אותי באופן דחוף למיון יולדות, במיון יולדות נאמר לי כי מדובר בתקלה טכנית, אך לאחר הערכת משקל ובדיקת US התברר כי העוברית גדולה 3500 וריבוי מי שפיר 200. לפי דברי הרופאה חשד לסכרת הריון, ביום א' אבצע העמסת סוכר של 100 ג'. אציין כי בדיקת העמסת סוכר שלי בשבוע 24 הייתה תקינה. שאלתי - האם לא כדאי כבר לילד ולהימנע מסכנה אפשרית לעוברית ואלי גם לי, שכן השבוע הוא מתקדם? האם הרופא שלי שראה בשבוע 35 כי משקל העוברית גדול יחסית לשבוע ושראה כי יש ריבוי מי שפיר (הוא הגדיר אותו כריבוי יחסי), לא הייתה צריכה להדילק לו נורה אדומה? כיום אני ממש מפוחדת ולא יודעת מה לעשות? האם אני יכולה לדרוש לזרז את הלידה עוד השבוע? אנא עצתך.

הדעות בנושא שהצגת רבות, חלוקות ואין הסכמה מוחלטת בין הרופאים. קיימת גישה לנסות גרימת לידה במצב זה , ויש הנמנעים מכך ומשאירים לטבע להתחיל את הלידה בעצמו ולהתערב רק אם התנאים דורשים זאת. לגבי בדיקת הרופא בשבוע 35 המירב שניתן היה לשקול הוא לבדוק שוב לסוכרת, אך גם זה נתון בויכוח. לסיכום: המלצתי לך לפנות לחדר לידה בו את מתכוונת ללדת - שם יעריכו את מצבך ומשקל העובר, ישקלו אם הם מעניקים לבירור הסוכרת בשלב זה חשיבות, ויציעו לך באיזה שיטה לנקוט- המתנה או גרימת לידה ואם כן אז מתי, איך ולמשך כמה זמן.

תחילה, תודה על תשובתך והתייחסותך. שאלה נוספת היא מהי עמדתך בנושא, שכן אני מתכונת ללדת בבי"ח תל-השומר בו אתה מנהל מיון יולדות למיטב הבנתי. כיום שבוע 37 + 5 ימים האם אני יכולה לדרוש לידה? זו השאלה העיקרית, האם כדאי לקחת סיכון ולהמתין ללידה בדרך הטבע, לגישתך? תודה מראש.