נגישות
נגישות

התמודודת במצב נפשי קשה

דיון מתוך פורום  התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

20/12/2015 | 17:01 | מאת: גלגול

שלום לכולם היני חדשה פה ובדרך כלל לא פונה לפורמים אך הפעם הרגשתי כי אני חייבת, מרגישה כי עליי לקבל כלים להתמוד עם מה שעובר עליי. אני יודעת שנמצאת כרגע במצב של דכאון איני אוכלת אין לי מצב רוח ויורדת במשקל. אני לא צריכה כדורים או דברים כאלה כרגע שיעזרו כי המצב לא חמור זה דכאון כמו של כולם שנפרדים לאחר מערכת יחסים אך פה זה קצת מורכב יותר. אני בת 29 והבן זוג שהכרתי בן 27 . הכרנו באוגוסט, מישהו מדהים בחור זהב, הוא סיפר לי שעבר השתלה של לב ו 2 ריאות, זה לא הפריע לי והחחלטתי שאני ממשיכה לצאת איתו, הוא עבר אותה באפריל האחרון ,ותפקד כמו כל גבר רגיל. הייתה ביניני אהבה ענקית, יצאנו שלושה חודשים עד נומבר. אומנם לאט לאט בחודש וחצי האחרון מאמצע ספטמבר לערך המצב שלו קצת הדרדר לא הרבה והוא אושפז בבית חולים 10 ימים, החלטתי שאני עדין איתו ונסעתי כל יומיים מהצפון אליו לבית חולים בלינסון בפת. הוא ידע שאני אוהבת אותו הוא הרגיש זאת וכך גם אני. גם המשפחה שלו יודעת שמאוד אהבנו ולא היה קשה לראות זאת. הם מאוד שמחו שהוא מאושר וטוב לו, גם אמא שו אמרה ו כמה פעמים, אתה מחכה להתשרר לצאת מפה לחזור הביתה הכוונה שלה הייתה הביתה זה לאיפה שאני גרה כי בילינו פה רב הזמן הוא כבר עזה חצי מעבר אליי והעביר את רוב הבגדים שלו לפה. הבית חולים זה מה ששבר אותו והוא התחיל לחשוב מה יהיה, ואיך ככה פתאום הכל נעצר לנו באמצע, ואני הרגעתי אותו ואמרתי לו שזה רק מסוכה וזה ייגמר ויעבור והכל יסתדר. לאחר שהשתחרר מבית חולים בתקוםה הזאת הרגשתי קצת אחרת לא ידעתי איך להתמודד עם המצב ולאחר שהתשחרר אמרתי לו איך מרגישה לצערי הוא נפגע והחליט לסיים את הקשר, היום בדיעבד מסתבר לי שישנה אפשרות שזה היה יכולה להיות שזה רק תירוץ בלבד. חודש אחרי, כן אנו רק חודש אחד אחרי לצערי הוא במצב קשה מאוד בטיפול נמרץ מורדם ומונשם לאחר השתלה נוספת של ריאות, ואני, אני נקרעת מזה, כי ביקש מהמשפחה שלא תעדכן אותי לגבי מצבו כי הוא רוצה להגן עליי, הןא נפרד ממני הוא שחרר אותי כי הוא רוצה שיהיה לי טוב בחים, הוא אמר לי לא מיגע ל החיים האלה את לא רוצה את זה, הדבר שהכי ייגמור אותי זה יהיה לדעת שאת מחכה לי בלי משפחה וילדים, אני רוה שתמשיכי הלאה בחיים שלך שיהיה לך גבר שיוכל להיות שם בשבילך שיידאג לך שייחבק אותך ברגעים שתצטרכי, ולא את תחבקי אותו. שיהיה לך גבר שיעשה אותם מאושרת. אני מבינה אותו ומצד אחד זה מעשה מאוד אצילי, אבל הוא לא מבין שזאת החבירה שלי! הבחירה שלי אם להישאר איתו או לא, הוא בוחר בשבילי מה טוב לי. הוא יודע שלא יוכל להעניק לי חיים רגילים וזה משהו שלא יודעת איך להתמודד איתו כי אני אוהבת אותו מאוד ורוצה להיות שם עבורו, אני בחורה עקשנית ולא מווותרת, המפשחה שלו ביקשה שאכבד אותם ולא אגיע לבית החוליןם ואני נקרעת, נקרעת ולא יודעת מה לעשות מצד אחד אני רוצה לראותו לדעת שהוא בסדר להיות שם לצידו שיידע שהייתי שם, ולא משנה מה הוא עובר אני תמיד פד בשבילו ולמענו, מצד שני המצב כל כך עדין שלא רוצה עם המשפחה שלו כרגע מריבות וויכוחוים, הם יודעים שהוא יקר וחשוב לי. אחותו כתבה לי אחרי שיצא מנהיתוח שהוא מצא הטיפול נמרץ שאי אפשר להגיע ולראותו בימים הקרובים אנחנו מבינים כמה הוא חשוב לך ויקר לך אבל אל תגיעי. הוא ביקש מהם שלא יעדכנו אותי כי הוא חושב שבזה שלא יגידיו לי מה קורה איתו הוא יימנע ממני את הסבל הזה, לכן אמר להם שלא יגידו לי, בנוסף גם ביקש שלא אגיע, הוא לא רוצה שאראה אותו שוכב ככה מחובר למכשירים בטיפול נמרץ. הוא מתבייש מתבייש שאראה אותו ככה, אך לא מבין שלא מפריע לי ואני אוהבת אותו כמו שהוא ואיך שהוא. זה לא שנפרדנו לפני חצי שנה או שנה, רק חודש! לפני חודש עוד נסענו ביחד וטיילנו וזה מה שהורג אותי ומכאיב לי כל כך שבמשך חודש המצב שלו הדרדר עד כדי כך שהיה חייב להיות בבית חולים. שגם שם הוא היה ולא סיפר לי את האמת אמר שהוא בבית של אחיו, הוא לא רצה להדאיג אותי, כל החודש הזה שבעצם היינו פרודים עדין שמרנו על קשר , ואפםילו נפגשנו כמה פעמים, הוא שוחח איתי כמה שעות לפני שהרדימו אותו כאילו הוא ידע מה יהיה ונפרד ממני ביקש ממני שלא אכעס עליו שמשחרר אותי ושמצטער שאיכזב אותי, אבל הוא לא מבין שזה שמנסה שלא אדע מה קורה איתו כדי למנוע ממני דאגה רק הופך את זה חמור יותר, אני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות לכן פונה לפורום שיכולו לעזור לי להתמודד ולתת לי כלים אני מרגישה כל כך חסרת אונים.... תודה

גלגול מצוקתך הנואשת נוגעת ללב ומעוררת רגשות של אמפטיה והערכה רבה. ראשית, הייתי ממליץ להמשיך ולתת ביטוי מלא ואותנטי לרגשותייך (כפי שעשית בפנייתך לפורום), בין אם עם חברים קרובים, או עם דמויות משמעותיות לך ואולי אפילו (אם מצוקתך תגבר) עם גורם מקצועי-פסיכולוגי. הבעה רגשית אותנטית מקילה על רגשות קשים ושליליים ומאפשרת לקרובים לך לסייע בעיבוד הרגשות שהליליים והפחתתם, כמו גם לקבל התמיכה שאת ראויה לה. במקביל, הייתי מנסה ליצור קשר ישיר, עם חברך, במהלכו תנסי להבהיר לו עד כמה את זקוקה לעזרתו (!), בהתמודדות עם רגשותייך הקשים והדואגים וכן שכל כוונתך היא להמשיך ולהיות חברתו גם אם לא בת זוגו. התמדה מאוזנת בניסיונותייך לקיים איתו קשר כלשהו ללא אובססיביות ו"התעלקות לוחצנית" עשויה להניב תוצאות חיוביות. בהצלחה

27/12/2015 | 14:16 | מאת: גלגול

היי דר. אכן מצב לא קל ופשוט, אך חבאי בן זוג לא במצב כרגע של לתקשר בכלל, הוא שוכב מונשם בטיפול נמרץ ואין דרך ליצור איתו קשר, כתבתי לו מכתב בו כל מה שמרגישה, רטיתי שקרא מכתב זה ואחרי כמה דעות ענה בסדר ומייד התנצק כמו כן באותו רגע גם התמונה נעלמה מהווטסאפ שלו וחשבתי שחסם אותי, אך לא, רואים מתי היה מחובר לאחרונה, אפשרי רק שהוריד את התמונה, ואנע, אני לא יודעת על מה ענה בסדר, על זה שקיבל את המכתב, על זה מה מה שכתוב במכתב, אין לי מושג. ההתעסקות בזה כבר רוקנת אןתי נפשית ופיזית. הוא יודע כמה רוצה להיות לצידו הוא יודע ומודע אך בכל זאת בחר משהו אלר, בכל זאת בחר לא לעדכן אותי, אני רוצה להגיע לשם מאןד, טך חוששת מםני שגם הוא עדין חלש ועוד מחובר למכדירים וגם המשפחה ביקשה שלא אגיע, ואיני מעוניינת להיכנס למצב לא נעים . כי זה יכול להשפיע עליו ועל משפחתו.. אני ברשר עם אחותו כל כמה ימים, כל כמה ימים מסמסת לה לשאול לשלומו, היא עונה לי מה איתו אבל לא מפרטת יותר מידי, אמרה לי שאם יהיה משהו תעדכן, אך סלח לי איני סומכת עךיה לכן אני כל פעם פונה איה, המשפחה יודעת שאנחנו לא היחד, איני יודעת מה סיפר להם או לא. אך אחןתו היא היחידה שענתה לי מכל האחים שלו שסימסתי להם. כי היא מבינה ונודעת כמה הוא חשוב לי, וגם אמרה לי אנו יודעים שהוא חשוב לך אך אל תגיעי.. וכבדי אותנו זה מה ענתה, לכן כרגע מכבדת אותם ולא מגיעה אך שיתאושש קצת ואוכל קצת לתקשר איתו אני מצכוונת להגיע איני יודעת אם מחק את הווטסאפ שלו ככה שלא ניתן לתקשר איתו, או שרק הוריד תמונה. אני כל כמה ימים כותבת לו מכתב בו אני מביאה את הרגשות שלי, לכן אני כבר מותשת, בגלל שעשיתי הכל הכל כדי שיבין שאוהבת אותו ורוצה להיות שם טיתו, הוא אמר שיודע ומודע, אך עדין לא נותן לי להתקרב אליו, אמר לי שאין לו כח כרגע להתמודד עם זה, ומה שהיה היה וכל כולו כרגע הולך להתרכז במה שיהיה לו... ואני, אני גמורה כבר.. פשוט מותשת, וכן, םניתי לעזרה מקצועית כי מרגישה שלא יכולה להתמודד יותר עם המצב

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה