טראומה/הלם? כתוצאה משהייה בתוך מעלית תקועה .

לילה טוב ד"ר מאיר נעמן. אתמול נתקעתי אני + 3 עובדים נוספים בתוך מעלית למשך שעה. במשך השהייה במעלית בתחילה הרשתי בטוחה מאוד ללא חשש ושמרתי על קור רוח ובנוסף ניהלנו שיחות בינינו השוהים במעלית. בשלב מסויים כעבור 20 דקות של שהייה והמתנה לחילוץ החלה סבלנותו לפקוע וזאת מאחר והבנו כי המחלצים לא מיומנים ואף אינם מצליחים לשחרר אותנו. במשך כל אותו זמן ניהלנו עמם שיחות באמצעות האינטרקום. בשלב מסויים אף הצלחתי ליצור קשר עם משטרת ישראל והודענו כי אנו תקועים אך לא מצליחים לחלץ אותנו. החברה ששהו במעלית שמרנו בסך הכל באמת על שפיות מסויימת אולם החלנו להזיע להתעצבן שי הם לא מצליחים לשחרר אותנו אלא רק מעלים אותנו ומורידים אותנו בין הקומות בבניין החל מקומה 5 ועד לקומה 2- . כעבור שעה הגיע מומחה מחברת נחושתן שחילץ אותנו וכשיצאנו החוצה היינו כבר חסרי סבלנות לחוצים מזיעים ופשוט צרחנו צרחות עזות וכמובן גם בכי. כעבור כמה שניות הרגשתי כי יש לי קושי בנשימה , בחילות (אף הקאתי) קצת סחרחורת וחולשה. נאמר לי כי אלו תופעות של החרדה ושעלי להרגע. אכן במשך שעות היום לא תיפקדתי אלא בכיתי והרגשתי פשוט "חרה". גם הבחורה השנייה שהיתה איתי חשה בחילות, הקאות, וחרדה. הגעתי הביתה בסוף יום העבודה וניגשתי לרופאת משפחה. מדדה לי לחץ דם שהיה גבוהה וטענה כי זה בעקבות הטראומה שחוויתי היום . טיפול מומלץ ללכת לנוח ולקחת כדור הרגעה (1/2 קלונקס). יש לציין כי לא הייתי מסוגל לשהות בתוך הבית מאחר והרגשתי אי שקט וחרדה להיות במקום סגור למרות שזהו ביתי וזהו מבצרי. בלילה הצלחתי לישון רק כשעתיים ובכל שאר הלילה ביליתי במרפסת ביתי כשאני צופה בכוכבים באורות הביתים ומאזינה לבכיות התנים. אני רוצה לדעת איך אני יכולה להתגבר על החרדה הזאת , כמו כן האם באמת לחץ הדם גבוהה בשל אותה טראומה . כמו כן היום חזרתי לעבודה ואף השתמשתי שוב במעלית אולם דרשתי שיראו לי איך מתנהל חילוץ ממעלית ובכלל באמת מה לעשות. עלי לציין כי בעבר עברתי טראומות אחרות לא נעימות אולם הנפש שלי מאוד עדינה וכל פעם לצערי אני חווה את החוויות הקשות של התגובות הפיזיולוגיות של הגוף . מה עושים???.

תני לזמן לעשות את שלו. הכל נראה ומרגיש אחרת כשמתרחקים מהארוע והזכרונות מטשטשים. אם תוך שבוע שבועיים תחושי עדיין חרדות ואי נוחות פיזית בעוצמה כזאת שתפריע למהלך הפעילויות השוטף שלך, תשקלי ייעוץ עם תראפיסט בניסיון לאפס אותך ולהחזיר אותך לפרופורציות. בסך הכל התגובה שלך היא נורמלית וטבעית. ומצד שני, בעצם לא קרה שום אסון. דברי על האירוע ותני לעצמך זמן לחוות את הטראומה ולמצות אותה. ואז כשתתנקי ממנה תרגישי הקלה ותוכלי לחזור לעצמך.