מצטערת...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מצטערת ששיתפתי אתכן בכל הגועל שעברתי שלשום. מצטערת שכתבתי כאן. שאני כותבת כאן בכלל. עוד אחת שעושה רע . עוד אחת דכאונית מגעילה. מקווה שלא אחזור על זה שוב וגם לא לשתות. עכשיו יותר מכל, אני מודאגת. חברה מאוד טובה שלי, הזהירה אותי המון פעמים אמרה לי שאם אני לא יאכל וישתה ... לפחות להכניס לעצמי משהו לגוף המצב רק יחמיר, ואין משם דרך חזרה. אני לא יודעת איפה אני עומדת כעת, מה שאני כן יודעת זה.. שמאז שלשום, ששתיתי , השתכרתי והקאתי. אין לי תאבון בכלל... לפני זה, גם לא היה לי תאבון, אבל לא בקטע של "יש לי בחילה" ... עכשיו אני לא יכולה להכניס כלום אפילו לא לשמוע על אוכל. ישר זה עושה לי בחילה.. ואני מודאגת. פתאום אני חושבת לעצמי, שאם המצב ישתפר והתגובה של הגוף כמו שהוא מגיב עכשיו, זה זמני אני יאכל וישתה טוב אני אשמור על עצמי. אבל שיט, למה הייתי צריכה להגיע למצב הזה, בשביל לחזור בי. למה לא שמעתי לחברה/חברות שלי.?! למה אני אנטי ? למה? אז נכון.. תקופה מאוד ארוכה, היה קשה לי ולא עניין אותי אוכל אבל גם עכשיו קשה לי וכן מעניין אותי המצב שלי. לא רוצה להגיע לאשפוזים... חלילה. המקום שלי לא שם. אני מסוגלת ליותר מזה אני מסוגלת לצאת מכל החרא הזה. יש לי עוד מעט טיפול ויש לי סחרחורות והתקפי חרדה מפחדת לנסוע באוטו לבד. מקווה להגיע אליה בשלום. הראש כואב לי והגוף עדיין חלש. מנסה לאכל אבל ישר שורף לי בבטן... ותחושת בחילה יש לי. האם אין דרך חזרה? האם הגעתי לשלב ...שאין לי איך לחזור ממנו ולתקן את הטעות ?! סליחה. סליחה שלא שמעתי בקולה/ בקול חברותי.. אל תשפטו אותי תבינו אותי. היה ועדיין קשה צריכה עכשיו להתאמץ יותר ,כדי לאכל... לאכל מסודר! תודה שקראתן עד כאן. ומצטערת שלא יכולה להגיב לכן.. אני לא במצב טוב כרגע אך שולחת חיבוקים ונשיקות לכל מי שקשה עכשיו אוהבת המון. בובה
ואני גם אזכור אותה: בבקשה, אל תפגעו בגוף שלכן, הכאב נעשה יותר ויותר גדול אחרי הפגיעה.. וכמו שכתבתי... "אין דרך חזרה משם...." גם אם קשה, וקשה עד מאווווווווווווווווווווווווווד... אל תהיו לבד. וכן,אני אומרת את זה גם לעצמי. כל כך רוצה לאכל משהו.. אלך לנסות מקווה לא להרגיש רע אחרי זה ואני כותבת את זה בלב שלם כי אתן באמת חשובות לי. אוהבת
או שמא נמאס לשמוע אותי.. או שמא אתן עסוקות?! - וטוב שכך.... מקווה שאתן בסדר. אני יותר בסדר ... מכל הימים האחרונים...
בובה..... לא סוכם שזה המקום? שאין להצטער? אז עכשיו את בנפילה - מחזיקה לך אצבעות . ותראי איזה גדולה - גם בשיא השפל מבקשת שנשמור על עצמינו ואני קוראת את זה שניה אחרי שגמרתי לבלוס , להאביס את הגוף הרעב שלי.... סתם,סתם ,סתם. ארוחה לחמישה נכנסה בחצי שעה לגופי... גם סוג של פגיע עצמית - , אני קוראת את בקשתך שלא נפגע בעצמינו... ואת כלכך צודקת וחתולה צודקת לא חשבתי על זה בצורה הזו- שיש מטפל לנפש וצריך גם מטפל לגוף-מה שקורה אצלי - כשאחד עובד ונלחם השני נחלש ומחפש נחמה... אשתדל לזכור את בקשתך בפעם הבא שאני מתנפלת על האוכל כבד לי עכשיו.. מוכנה לישון.... כן גם האוכל מסמם. אז לילה טוב מחבקת ומקווה שמחר כבר יהיה לך הרבה יותר טוב בובה אהובה. ליז
שמחתי להתעדכן שאת בדרך הנכונה ולא בדרך אל- חזור חלילה. ואל תשכחי: "הא בהא תליא". ואת חייבת לדאוג לגופך בדיוק כפי שאת דואגת לנפשך ולנשמתך...כי פגיעה באחד מהם מחבלת בחוט המשולש שלא במהרה ינתק! דודתי היקרה שלא מכבר היתה דומיננטית חזקה כשור וכריזמטית נחלתה ל"ע באופן אקוטי הן נפשית והן פיסית וכל ההתדרדרות החלה בשל הרעבה עצמית אנורקסית קרי: בשל אי אכילה!!!!!!!!!!!!!!!!!! היא כעת שוכבת בבית חולים כאבן שאין לה הופכין ומחוברת לאינפוזיה מבלי יכולת לנוע כמלא נימה עם סבל נפשי וגופני בל יתואר ומעל למשוער.... וכולם מצדדים פה אחד שכל ההתדרדרות הדרסטית והדרמטית במצבה באה כתוצאה ישירה של הזנחה ממושכת בהספקת אוכל ושתייה וחסרים כרוניים של אבות מזון ומינרלים החיונים והכרחיים לתפקוד הגוף והנפש!!! אז אנא ממך תדאגי לעצמך- הן לגופך, הן לנפשך והן לנשמתך... מחבקת ומחזקת, שדה ניר.
בובה יקרה קודם כל אין על מה להצטער על השיתוף....בשביל זה אנחנו כאן... אני שמחה שהטיפול עזר והצלחת לשחרר מעצמך דברים קשים שהיו צריכים לצאת החוצה.... וזה לא קל להוציא הכל.... לאט לאט.... את מאמצת לעזור לעצמך.... לא מוותרת.... אני באמת מצטערת לשמוע על האוכל.... אבל מאמינה בך וביכולת שלך להחליט...ולעזור לעצמך גם כאן.... שמרי על עצמך יקירה... אין לי ספק שתצליחי... יש לך את הכוח והיכולת... תזכרי זאת איתך אידה
