ושוב אני..

טוב, אחרי שאגרתי כוחות חדשים... (קמתי לא מזמן-תענווג) אני יכולה לספר לכן את חוויותיי באומן. אצל רבי נחמן מברסלב. הגעתי לשם אחרי טיסה ונסיעה ארוכה, בסביבות 3 לפנות בוקר. אחרי שינה ..קמתי לארוחת בוקר. בעיר זרה.. במדינה לא שלי. והרגשתי רע. השנאה בעיניי האנטישמיים, שונאי היהודים... הרגה אותי. ראיתי את השנאה הזו בעיניים שלהם. וכמה ימים הרגשתי שאני רוצה רק לברוח משם, הרגשתי בגטו. ממש כך. ונעשה לי רע ......... ועוד יותר רע שידעתי שאיני יכולה לצאת משם עד יום הטיסה חזרה לארץ. כמובן שהתפללתי המון בציון של הרב, ואני.. שבכלל לא בוכה בקברות צדיקים, ביקשתי מהרב (ביום שישי) שיפתח את ליבי, שארגיש יותר את השלווה והרוגע שכולם מדברים על זה.. כשהם נמצאים באומן......... ובקשתי והתחננתי... ובלי להשים לב, זלגו הדמעות מעיניי.. ורק אחרי זה, יכולתי כן להתפלל על עם ישראל , על חיילנו... על כל הרשימה שהביאו לי ..ועל עצמי. וביקשתי ....... ! ואני כולי תקווה שתפילותיי התקבלו. באחת הנסיעות שלי, לעוד עיר באוקרינה, ישבתי ליד חברתי.. אשר הבאתי לה לקרא את אחד השירים שכתבתי... ואז מפה לשם... אמרתי לה פחות או יותר מה עברתי בעבר... היתה שיחה טובה... אומנם קצת קשה, אבל... ת'אמת, בפעם הראשונה בחיי שדיברתי על זה- ולא נעשה לי את המועקה המעצבנת הזו. (מה שלא היה לי כל שהותי במקום הזה). טריגר- ואז היא סיפרה לי על ילדה שמסתבר שהיא קרובת משפחה (שאני מכירה את האמא של הילדה - ההורים של האמא, שכנים שלי) ועל האבא של הילדה ש....לא עלינו גם ביצע בה מעשים היא אמרה לי שבגיל 6 הילדה באה אליה ואמרה : "אבא מנשק אותי עם הלשון" "אבא מתקלח איתי"... וחברה שלי התקשרה לבית ספר בעילום שם והמנהלת של הביה"ס אמרה שאותם זה לא מעניין, והם לא רוצים להתערב...! גרררררררררררררררררררר חוצפההההההה כיום הילדה בת 8 או 10 .. ויש מצב שהוא ממשיך לגעת בה. אמרתי לחברה שלי, שאני מוכנה לעזור... ולתת לה את הטלפון של אגודת אל"י . ואני מוכנה לעשות הכל ........ אבל הכללללל שהילדה הזו שאם היא סובלת גם כיום שזה יפסק... לא אעזוב את חברה שלי בקשר לזה. ואני מקווה שאצליח גם היא וגם אני, לפעול בקשר לסיפור הזה. וזהו! בעיקרון נהנתי ...... גם כשבהתחלה רציתי לברוח משם... עשיתי שיט... לבשתישמלה והייתי נראית כמו ליידי.. והצטלמתי עם זה. ויודעות מה, היה פשוט נפלא לא הרגשתי את המועקות לא הרגשתי עוד כל מיני דברים שאני מרגישה ביום יום שלי לא הרגשתי כאב . הרגשתי טוב הרגשתי את הקדושה של המקום. וזו קדושה עצומה. הרגשתי הכי טוב שיכול להיות שביום שהיינו צריכות לעזוב, היה קשה לי להפרד מהציון. הלכתי פעמיים לקברו, כדי להפרד. ואני.. שלא אהמנתי שהגיע לשם.......... הייתי שם ועוד אחזור בעז"ה. מקווה שכל תפילותיי יתקבלו מקווה שיהיה טוב לעם ישראל מקווה לראות את הניסים שביקשתי. מקווה שיבוא המשיח ויושיעה את כל ישראל מצרותיו. ושיהיה כבר טוב. והיה כיף לטוס.... אפילו שהתאכזבתי, כי לא מצאתי בדיוטי פרי בובת פו. אבל קניתי מאוקרינה דברים קטנים שלו... ובכלל, הארץ הזו מטורפת..פעם חום איימים ופעם אחת מבוווווווול של גשם. והשעה אותה שעה כמו בארץ, רק שמחשיך שם בסביבות 21.30 בלילה. היה נפלא וטוב שהיה וחבל שנגמר. ושוב אני כאן אותה גברת בשינוי אדרת... אוהבת המון בובה.

אחד משיריי שכתבתי ביום חמישי! מתהלכת ברחובות העיר שכמעט ריק מאיש מסתכלת מסביבי וליבי מתכווץ מתהלכת במקום שבו כל איש שחיי בו שונא אותנו היהודים! עיניים מפחידות מכל עבר מתבוננות עלינו- היהודים עיניים שונאות עיניים רעות כאילו הן אומרות "אותם צריך להרוג". והרחובות, והבתים כמו בגטו הם נראים וההרגשה נוראית ואיומה עד מאוד הכל כאן ישן הכל כאן שונה הכל כאן כ"כ מפחיד מוצאת את עצמי במקום שבו זה נראה ממש כמו מחנות ריכוז מרגישה שאם לא אעשה משהו טוב ישר יבוא השוטר ויכלא אותי אצלו........ וישר עלתה בי המחשה... ש"אפילו פרפרים אין בגטו" כך זה הרגיש לי... כי כך זה היה...! ארץ זרה מדינה לא שלי וקשה פה כל כך. עושה רע על הנשמה רק לברוח... רק..... תחושה של אחת שנמצאת בשבי שכאן אני נמצאת.. ואין לי דרך חזרה... מזל שאני רואה צבעים ולא הכל בשחור לבן כי זה עושה טיפה טוב בהרגשה. מתהלכת ברחובות העיר שכמעט ריק מאיש שמחה מכל איש שעובר ויודעת שהוא גם מארץ ישראל שפה זרה מנטליות שונה. מתהלכת ברחובות העיר שכמעט ריק מאיש מתהלכת ומפחדת ומאוד חוששת חוששת ממה?- שבגטו נמצאת. ואם אצא מהבועה ארה אנחנו כבר לא שם -(בגטו) ואם אצא מהבועה אני יכולה להנות מהשקט והשלווה מנסה, לפחות משתדלת אך אזכור לעולם..................... "כי אין לי ארץ אחרת"

בובה יקרה אני שמחה לשמוע שנהנת...שהצלחת לדבר ולהרגיש טוב.... להתמלא תקווה ולבקש טוב עבור עצמך... אני מצטרפת לתפילה ומקווה שכל משאלותייך התגשמו ובעיקר תרגישי את השלווה הפנימית... איתך אידה

בובה יקרה, שמחה מאוד לשמוע שנהנת, מעולם לא הייתי בחו"ל ותמיד חששתי מהשנאה של הגויים מסתבר שלא טעיתי.....טוב שהמשכת להסתובב בגאווה! תראי כמה נפלאה את, כמה רגישה וטובה! כמה אכפת לך מילדה קטנה וכמה את רוצה לעזור לה! לא נכנעת לחברה הקשה שלנו. את צריכה להיות גאה בעצמך! כולי תקווה שמשאלותייך ותפילותייך יתגשמו במהרה! הלוואי ששקט ושלווה ילוו אותך ותדעי רק אושר ושמחה, מגיע לך את אדם נפלא ומיוחד. מחבקת אותך חיבוק פו......

היי בובית מקסימה יופי של טיול היה לך , נשמע שחזרת טעונה בהמון אנרגיות חיוביות , תנצרי את כל הרגעים היפים האלה , תשמרי עליהם כמוצאת שלל רב , כל כך שמחה בשבילך שהנסיעה הזו עשתה לך רק טוב , ואין לי כל ספק שכל התפילות שלך ייענו ולו רק מפני שאת נשמה טהורה שלא מסוגלת להרע או להזיק לאף אחת /ד ,הנה כמה שאת נהדרת שאת לא מסוגלת לשמוע על משהו שסובל ומיד חושבת איך לעזור , יקירתי , זה לא מובן מאליו ,בורכת בתכונת הנתינה , לא כולם מסוגלים לזה , והאמת שבאמת אין לנו ארץ אחרת , והשיר שלך פשוט יפייפה ,מלא רגשות ומרגש , בדיוק כמוך , התגעגעתי המון - טוב שאת כבר כאן חתולה

יצאת עם המון חששות ובהתחלה נראה היה שהן ישתלטו לך על המסע אך הארה , התגלות והתעלות הביאוך לבסוף למקום הנפלא מקום של פתיחות מקום, של אהבה, מקום של קבלה. מי יתן וזה ימשך לעוד זמן רב ואולי....... אם יורשה לי - הבובה תוכל להשתחרר מהחוטים . שמחה בשבילך ושלא יגמר לעולם.....................ליז.

אל תשכחי לנצור את הרגעים העילאיים והארועים הארואים הללו לימים הבאים ובכלל! מקווה כי עתירתך בתפילתך במיקרו ובמאקרו תעלה מעלה מעלה ותפעל ישועות גדולות ונצורות! באמצעות רבי נחמן מאומן- זכותו תגן עלינו! תעדכני לגבי המקרה עם הילדה התמה. את נגעת ללבי ואם את זקוקה לסיוע את יודעת היכן למצוא אותי. ריגשת אותי עם שירך ועם התגוללות סיפורך ומהלך התגלגלותך... חיבוק של פו הדוב- האהוב עליך:-) שדה ניר.

תודה לכולן.. אעדכן אם יהיו דברים...

בובה יקרה! ברוכה השבה!!!! שמחתי מאוד לקרוא שהיה לך טוב גם... שהיה מרגיע והכוחות חודשו... זיכרי זאת גם ברגעים בפחות טובים.. שיכול להיות טוב.. :)

בובה יקרה... ברוכה השבה!!!!!!!!!!!!! אין כמוך.. הצלחת לנצל את החופשה הזאת לטובה, לצבירת כוחות... למרות הקשיים כל הכבוד לך!!! ו... אם עוד לא אמרתי, את כותבת ממש יפה... איתך..