קורסת
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מתוחה..מפוחדת...חרדה...מתחים מכל הכיוונים...האנורקסיה של הבת הקטנה שלי...היא נעלמת לי מול העיניים...השירות הצבאי של הבת הגדולה...החשבונות...האין כסף...הצורך לשים לב לכל מה שאוכלים כי חסר כרגע...והטיפול שהולך כל כך קשה...אין אמון..והבעיות הבריאותיות...והחרדות...לא ישנה בלילות כי מפחדת שיכנס הביתה ג'וק...ואם כבר מצליחה לעצום עיניים אז יש שוב פלאשים ושוב סיוטים..ועכשיו האיום האחרון מצד נאסראללה שמבטיח לשלוח את הטילים שלו גם לתל אביב...ומנסה להגיד לעצמי שבצפון יותר קשה עכשיו..אבל מרגשיה שאני קורסת תחת העומס...לא עומדת בזה כבר.... דמעה
דמעה יקרה התחושות הן של חוסר אונים מול כל הקורה סביבך...תחושה של חוסר אונים זו תחושה כל כך קשה....מול הכסף הבנות...הבריאות...הטיפול...המלחמה... איפה בכל זאת את חושבת שיש לך שליטה? מחזקת ומחבקת... אידה
אידה יקרה לא מרגישה שיש לי שליטה כרגע על משהו...חוסר האונים הזה גומר אותי...טוב לראות אותך כאן דמעה
