עם המילים האלה של השיר של דניאל סלומון קמתי הבוקר,
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אותה ילדה נפחדת. למי, למי את מחכה, כשהמיטה ריקה? את מי את מחבקת? אמא כל כך רחוקה, אמא כבר לא מגנה, והיא לא תרגיע בכל פעם שנפתח הפצע. לא תמיד את אשמה, לא תמיד את יכולה, להביט עלייך מפנייך, אין לך הגנה. חזרי מהר אל בדידותך, פעם חזק ליבך, זמן רב שלא אהבת בו. כאב, הבטן הרכה, נשאר כמו מחלה, ואין שיקוי מרפה לו.
היי גלגלוש מילים כואבות , בדידות , והכי כואב זה הלבד , מחבקת אותך שלא תרגישי כל-כך לבד וכל כך בודדה כאן איתך ובישבילך מתוקה חתולה
מרגישה שאין לי הגנה יותר וחשופה לכל משב רוח קלה תודה על החיבוק אולי המשפט אדם בתוך עצמו הוא גר הכי מתחבר כבר לא רוצה לפתוח דלת לקבל מכה
גל, מילים כואבות, קשות.. את לא צריכה לשלם על טעיות של אחרים, הושיטי יד לעצמך וביחד תצאו מהבדידות הזו.. קשה להיות לבד.. תשתפי, תאפשרי לעצמך להיות ביחד מחזקת
אני מרגישה שאני בתוך פלונטר עם עצמי לא מצליחה יותר להתיר את החוטים ויד לעצמי זה קשה כי כוחות ההרס מניעים אותי עכשיו והרצון להכנס לתוך הבועה שלי הוא חזק להיות בחוץ כואב מידי מרגיש מידי
דמעה..... שיר כלל לא פשוט... קשה לפתוח איתו את הבוקר... איך עבר עליך היום? איתך...
אני לא דמעה אני גל של כאבבבבבבבבבבב והיום של אתמול עבר עלי טעון מאוד דברים שקורים לי מסביב שמחזירים אותי לתחושות שלי כילדה פגועה ולא הבוגרת שבי הילדה שעשו בה מה שרצו בלי להתחשב בה מה היא מרגישה
כהרגלך בקודש נגעת בעקב אכילס שלי ובעטת בי בבטן הרכה. כל מילה- מלמיליאן! בסלע! בכיתי נהי בכי תמרורים עלי עליך ועל כולנה. חזקי ואמצי יקרה. שדה ניר.
גל יקרה הרבה כאב...בדידות.... תחושת לא מוגנת... פחד.... תחושות ורגשות קשים....שלך.....של הילדה הקטנה שזקוקה לאהבה, בטחון....לחיבוק מגן... אני יודעת כמה קשה....אך נסי לחבק את הילדה... להיות איתה... "......קל הרבה יותר לפחד ביחד " מחזקת אותך אידה
