הבן בצבא

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

01/06/2006 | 10:24 | מאת: ליז

פתאום אני קולטת כמה שאני עסוקה בעצמי.... הבן שלי, היקר שלי, יושב בבסיס בצפון , ושם מתנהלת מלחמה שעל השיא שלה דווח כשנורו התותחים . אבל הם שם-יום ,יום , כבר זמן רב בכוננות. עושים מארבים ומסכנים את חייהם. הוא גם השתתף בלחימה ... ואני עסוקה בעצמי... וככל שנוקף הזמן אני מבינה כמה הוא היה מעורב וכמה אני אמא בהדחקה , דואגת לעצמה ולא עסוקה בלדאוג לבנה . ועכשיו פתאום זה נכנס לי לנשמה ונתקפתי בחרדה ואני אפילו לא יודעת ממה החרדה יותר גבוהה מכך שהבן שלי יום יום בסכנה או מהעובדה שאני חושבת שאני אמא לא מספיק טובה????

לקריאה נוספת והעמקה
01/06/2006 | 12:19 | מאת: בובה על במה

ליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז את אמא מקסימה... אל תיהיי בחרדה בגלל זה... מותר לך לחשוב על עצמך... (כבר אמרנו שזה הזמן בשביל לעבוד על העבר... שהתחיל לצוף פתאום) ולא שאת לא ידעת ...שהוא נמצא שם, איפה שכל המלחמות.. פשוט לא נתת לזה זמן מחשבה... תנסי לא להוסיף לעצמך עוד מכאוב.. עוד צער.. גם ככה יש עלייך . . . . . . . . . . . . . את אישה טובה, כבר הספקתי לקלוט.. אין ספק שאת גם אמא מעולה לילדייך... שיהיה לך חג שבועות שמיייייח המון גבינות המון מים... ושיהיה רק טוב. אוהבת בובה.

01/06/2006 | 16:28 | מאת: ליאור

כל כך מובנת הדאגה לבן שבצבא. הפחד הזה ממה שקורה שם. אני מאמינה שאלוהים שומר לך עליו, ועל כל שאר החיילים איתו ביחד. אני בטוחה שאת אמא נהדרת. ואין מה לעשות כך החיים מתנהלים. הגוזלים עוזבים את הקן, ואין לנו אלא לעקוב אחריהם בדאגה. ולתת להם את ברכת הדרך. שיחזור לך בשלום. אמן. חג שמח יקרה. ליאור

01/06/2006 | 17:24 | מאת: חתולה

ליזיייי יקרה שלי , אל תלקי את עצמך , אני בטוחה לחלוטין שאת אמא נהדרת , אין לי ספק , וזה שסוף סוף את נותנת גם לעצמך מקום לטיפול , לא הופף אותך לאמא בהדחקה , לצערנו החיים שלנו תלויים בילדים שלנו , בחיילים שלנו ,והם תמיד נמצאים אי שם בקו הלחימה ואי פה בתוך הלב , הנשמה , במחשבות , בהגיגים ,וברצון שלנו כל הזמן לגונן עליהם גם כשהם נמצאים בקו בחזית ,למה כשאת נמצאת שם כל הזמן רק בחשיבה ובדאגה לבן את אמא מופתית , וכשאת מטפלת בבעיות שלך את לא ?????? מה הקשר ?? כאמא לשני בנים שכבר סיימו שרות צבאי ןעוד אחד בדרך , יכולה להרגיע אותך ולהגיד לך שהבן שלך פחות דואג ממך לכל מה שהוא עושה ,הוא על מדים , הוא לא חושב כמוך , בשבילו הענינים אצלו מקבלים משמעות אחרת ,אז אני יכולה להבין שאת דואגת לו , כן בהחלט , כל אמא דואגת , אבל יקירתי אל תאבדי את קו המחשבה הצלול שלך , את בסדר גמור ,האם הצלחת ליצור קשר כלשהו איתו כבר ??? יודעת מה איתו ???? מקווה שיתקשר אליך מאוד בקרוב ושתוכלי להרגע ,ומקווה ובשורות טובות , בנתיים קבלי ממני המון חיבוקים חמים ומרגיעים ןמאחלת לך חג שבועות שמייח חתולה

02/06/2006 | 09:13 | מאת:

ליז יקרה ראשית האם הבן היגיע לחג? מקווה שאתם ביחד ואת יכולה לנוח מדאגה... בטוחה שאת אמא נהדרת שדואגת לבנה...וכן...גם לעצמה... לעיתים הדאגה כל כך קשה שלפעמים עדיף להתמקד בדברים אחרים...לא פחות חשובים.... אז מספיק את דואגת אל תוספי רגשות אשם לכל זאת... חג שמח אידה

02/06/2006 | 15:16 | מאת: שדה ניר

אל תוסיפי לעצמך חטא על פשע. את מטפלת בעצמך, עבורך אך בעקיפין אף למענו ובעבור בנך! אמא רגועה משרה אוירה של נירוונה סביבה! ואין מלכות נוגעת בחברתה! את אמא מקסימה ומאחורי כל חייל גיבור, עטור סמלים ודגול עומדת אמא גדולה, נאורה וגיבורה! חג שקט באזרחי ובקו החזית(העממית), רגוע ושמייח יקרה שלי. שדה ניר.