אז.........
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אתמול.. הדמעות יצאו קצת.. ובכיתי.. סוף סוף... בכיתי.. ולא ממש ברור על מה.. מרוב שיש כל כך הרבה.. לא שזה משנה לי.. העיקר יצאו קצת דמעות. אבל היום.. אמא של אחת הילדות בגן שאני עובדת.. החמיאה לי.. אמרה לי :"וואוווווו בובה(טוב, לצורך העניין..היא לא ממש קראה לי בובה) , ממש רזית! " (אהמ... זה אומר שהייתי דבה קודם לכן..?!?!?!?) בגוף.. ובפנים.. אמרתי לה :"תודה תודה... " יש! אני נעלמת.. למרות שזה לא מה שמרגיש לי עדיין אני עדיין מרגישה כמו כדור שמן אבל.......... מה גם, שלפני שעתיים.. אכלתי 5 חטיפי שניצל.. (טבעול).. קטנים..ואני מזה מרגישה רע.. ומרגישה שהבטן נפוכה .. כמו לא יודעת מה. הרבה יסורי מצפון..כאילו דפקתי איזה שווארמה. . . . אבל - למה?! איך הגעתי למצב הזה..? הכל מבולבל.. הכל מסובך... לא ברור בכלל... טוב, אני צריכה לעשות הרבה עבודה. . . . . עבודה נפשית. וזהו! אני עייפה . וצריכה לצאת עכשיו.. לעוד עבודה (בייביסיטר) ואין לי כוח .
יש עוד עבודה....בובה יקרה לעבוד ולגלות את מי שאת... לגלות ולאהוב את מי שאת.. את אך שאת נראת.... להתקרב לעצמך... להיות למען עצמך לראות ולחוש את היחוד והקסם שבך... אידה
תודה שאת כאן. מקווה באמת לגלות מקווה באמת לאהוב. לראות לחוש.. את ה"קסם"... (אהמ...?!) שבי. לפעמים כבר אין כוח לעבוד. כי לא רואים תוצאות.. לא כרגע. מקווה עוד לראות...... (והנה אכלתי מעדן... ושוב רע לי.. ורוצה להקיא... ) אוף. תודה לך אידה אוהבת. בובה.
מממממ.. ימי חטיפי טבעול, את גדולה (ולא אל תבדקי את זה במראה ברור שלא התכוונתי ל"גדולה" ) את עושה עבודה נפשית ורוחנית כל הזמן ומרגישים את זה לפי האפס אנד דאונס - כל הכבוד יקרה, נכנסתי לפני חודש לחנות נעליים והמוכר מראה לי בגאווה איזו חגורת בטן מיוחדת שלובשים וגורמת להזעה ובכך לשריפת קלוריות..... שאלתי אותו בלי להתבלבל - " אני צריכה להעלב מזה שאתה מציעה לי כזו חגורה.???? והמסכן התחיל להתנצל , לא.. סתם... קיבלתי את זה אתמול ... רק רציתי להראות לך.... .....בכל מקרה מה שאני רוצה להגיד שזה בעיקר בראש הדפוק שלנו בגלל המניאקים שחיים בחברה שלנו ואשר גרמו לנו לדימוי גוף כל כך רע. אז מספיק להתייחס לאחרים ולהתחיל לאהוב את עצמנו רק אנחנו יכולות להחזיר לנו את האהבה, מחבקת - לילה טוב, ליז
תודה לך.. הלכתי לבדוק בראי.. ותתפלאי לשמוע אני באמת גדולה!!!!!! אני באמת מקווה שנתחיל לאהוב את עצמינו כפי שאנחנו ונאמין למה שאחרים אומרים... כי הם בעצם הראי שלנו... ז"א .. לא לכל האנשים נאמין... אלה .. אלה שאנחנו בוטחים בהם. ואלה שאנחנו יודעים בוודאות.. שהם אומרים לנו את האמת... אוף, אבל למה גם זה לא עוזר.?!?!?!?! את מקסימית... בובה.
דעי לך כי הילדים ניחנו בחישנים הכי רגישים ואותנטים! ובאם הם אוהבים אותך באמת ובתמים, מעריצים וקשורים אליך בכל מאודם משמע את בחורה מיוחדת במינה, אמהית ורחימאית! ולגבי האמא של הילדה שהחמיאה לך קבלי זאת כקומפלימנט בעל דיבידנט:-)והתנחמי על ש'מעז יצא מתוק'. אל תתיסרי לשווא. תאכלי כפי יכולתך וכפי שגופך דורש לצורך תיחזוקו השוטף והעיקר בכייף:-)
