לבד...

נמאס מכל הלבד הזה... דמעה

ואני... כבר כל כך רציתי לאהוב מחדש. והתחלתי לחפש באתרים האלו בהתרגשות... פגישה ועוד פגישה וכלום. אכזבה אחרי אכזבה. ואז... פתאום ריגושים. לפני שראיתי אותו אפילו. הרהיטות, החכמה, הרגישות המראה, הכל היה כמו שרציתי ואז... פשוט אחרי פעם אחת קסומה התקפל בחזרה לעדת המלהקים. לא מוכנה עדיין. קרועה כולי לא מסוגלת לכלום. וצריך להשאר עם הלבד שכבר נמשך ונמשך ואין כוח יותר כי המשחקים האלו הם לילדות גדולות שמבינות את הכללים. אני ילדה קטנה שרוצה לידיים. אז מה אם יש חלקים בגוף שלי שרוצים דברים אחרים. הלב המרוסק צריך לתמוך בכולם

כל כך מזדהה...כל כך מבינה על מה את מדברת... דמעה

אינך לבד. אינך בגפך. הנני כאן לצדך. שדה ניר