יום השואה

שנים שאני חשה תחושה קשה - שאני הייתי בשואה. שאני כאן בגילגול של לאשה שחיה בשואה , ועכשיו כשפתחתי את פצעי מתחוורת לי השואה שלי היא לא ממש קרתה בדור אחר אבל בכישרון רב הדחקתי אותה והפכתי אותה לזיכרון מעולם רחוק, כולנו כנראה מהשואה- והיום כשתהיה דקת דומיה אבכה על הילדה הזאת מהשואה ואחשוב על כלכן יקרות והשואה הפרטית שלכן , ואחשוב על העם המתחדש ועל האומץ שנדרש לו כדי להיות קיים ועל כל הקשיים שבדרך ואתפלל ואייחל שהוא אכן ישרוד , שהרי מגיע לו אחרי כל מה שהוא עבר - קצת שקט. והמשימה שלי הערב-לספר לאבי ...לא לשתוק יותר, לספר לדור שלא ידע רועדת מפחד -האם הדיכאון שלו יחריף בגללי ???? יש לי רגלים קרות -אולי אוותר?? צריכה חיזוקים לבצע את המשימה הטיפולית של השבוע. ליז

ליז יקרה לכל אחת מאיתנו כאן בפורום יש את השואה הפרטית שלה ,יש מי שיכולה להתמודד עם השואה , ויש מי שלא יכולה , ברור לי לחלוטין שאת מקבלת רגלים קרות ברגעים כאלה קריטיים , מצבו הנפשי של אדם מזדקן , הדכאון שלו , הסבל שלו , והפחד שלך מה יקרה לו אם ידע ממך , האם גם זה יביא לו את השואה שלו ? האם את מעביר לו את השואה שלך ? אז ליז יקירתי , אם זו משימתך לשבוע הזה , ואת חושבת שתוכלי לעמוד בכך , כי גם עליך הדבר ישפיע לא פחות ממנו , לכי על זה ,זו צריכה להיות החלטה שלך עם כל השיקולים האפשריים ,אין מי שיודע ויכול להחליט טוב ממך , מחזקת אותך ומחבקת אותך לקראת המשימה הלא קלה שעומדת בפניך , בהצלחה חתולה

בלב כבד, אבל מרגישה שזה הזמן לא יהיה זמן יותר טוב, אין זמן טוב לחדשות רעות. לוקחת את החיבוק והחיזוק איתי לפגישה בעוד כמה שעות. וחיבוק בחזרה.ליז