טריגר עצובה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
שלום לכולן, אני חדשה כאן ומרגישה צורך לדבר ולשתף,היום בן דודי עורך ברית לבנו . כמובן שאני לא הולכת , איך אני אלך להשתתף בשמחתו של אותו אדם שאנס אותי בגיל 10 . היום בגיל 30 אני מרגישה חזקה ויכולה להגיד לא אני לא הולכת אני נשואה ובעלי יודע את כל היפור ומתעב את המשפחה הזאת . אתמול רבתי עם אבא שלי שאמר לי שזה לא יפה שאני לא באה ושאני צריכה לכבד אותו רציתי לצעוק אבל לא יכולתי איך אני יכולה להגיד לאבא שלי שאני בחיים לא אכבד את זה שאנס אותי , את זה שאתה מכבד ושלא הייתה אבא מספיק בכדי לשמור עליי שזה לא יקרה , זהו אני לא יכולה לכתוב יותר הדמעות חונקות אותי ביי
מעוף יקרה .. ברוכה הבאה לך! צר לי שבנסיבות אלו את מגיע לכאן. מאוד מבינה אותך.. וכיום, שאת כבר אישה גדולה ואחראית לעצמך, עשי מה שטוב לך.. אל תעשי דברים בכפייה.. אל תעשי דברים שלא עושים לך טוב.... אל תתני לאחרים לשלוט עלייך, ולא משנה מי זה... כי פעם.. שלטו, ועשו בגופך כרצונם... והיום= זה אחרת. . .שונה. ומי שרוצה שיפגע... ומי שרוצה שיכעס.. ואפילו אם זה אבא שלך, אם כל זה שאת מכבדת אותו. אף אחד לא יודע איזה עוול יגרם לך אם וכאשר תלכי לברית. ואני יודעת שזה יהיה קשה לעשות זאת, אבל תחשבי רק על עצמך... יכולה לאמר לך, שלפני 4 חוד', היה לי את אותו סיפור כמו שלך.. "אחי" -אותו אחד שפגע בי, נולד לו ילד, הלכתי לברית.. ואחד הדודים שלי אילץ אותי להשלים איתו... הרגשתי שאני הולכת להתמוטט.. רציתי לברוח מהאולם. ולבסוף... אמרתי שאני אומר לו רק מזל טוב.. והוא.. אותו מניאק, חיבק אותי ... ויענו השלמנו, אבל ... זה הפיל אותי לריצפה וראיתי שחור בעיניים במשך כמה ימים... ולא יכולתי לחזור ולתפקד. גם כי הוא חיבק אותי שוב, וגם כי שוב לא כיבדו את רצוני.. לא הקשיבו לדבריי... אז אנא ממך, עשי מה שטוב לך.. תדאגי ל-ע-צ-מ-ך... רק למענך, ולמען בני ביתך. ואת גיבורה, ותודה ששיתפת אותנו.. עכשיו אינך לבד עם הדברים.. ואת מוזמנת לכתוב כאן בקצב שלך .. אנחנו כאן בשבילך. בובה.
/תודה לך , בובה על במה , תודה על ההתיחסות , נחמד לדבר עם מישהי שמבינה מה עובר עליי . האם מתי שהוא מתגברים על זה או שכנראה אני יסחוב את זה איתי כלהזמן . בובה על במה יקרה יש לי שאלה האם המשפחה יודעת מה עבר עלייך כלומר ההורים שלך ?
שמחה לראותך שוב... מקווה שנרגעת קצת מאז שכתבת... אמא ואחותי הגדולה, יודעות.. ורוצות לדעת עוד.. אבל אני לא מסוגלת לשבת ולדבר איתן על מה שהיה וכאלה... אז אני פשוט לא עושה זאת. ואף גיסתי ..אישתו של המניאק... אצלה זה כבר סיפור של הכחשה.. אבל זה לא ממש מזיז לי. ובאשר לשאלתך הראשונה, תראי.. כזה עולה ומציף, קשה להדחיק או לשכוח מזה לעולם.. זה משהו שנסחוב אותו כל חיינו.. אך, אני מציעה לך לפנות לטיפול- אם את עדיין לא נמצאת בטיפול. זה יכול מאווווד לעזור לך, אם את מדברת על הכאב.. ונותנת לכך מילים. אומנם זה לא פשוט ולא קל בכלל... אבל... זה חשוב! מאוד! אני מאמינה (ומקווה לא להתאכזב)- שאחרי טיפולים.. הכל יראה אחרת.. הכאב יהיה פחות כואב,גדול ומדכא. אם תרצי.. אני כאן.. בין נקיונות הפסח.. שזה עתה מסיימת... ! בובה.
שלום לך מעוף וברוכה הבאה לפורום שלנו צר לי מאוד לשמוע על הנסיבות הכואבות שהביאו אותך אלינו , שמחתי לשמוע שבעלך יודע על מה שקרה , ששיתפת אותו , לשתף עוד מישהו בסוד הכואב מאוד חשוב , ואני מבינה שיש בינכם יחסים מצוינים אם יכולת לעשות זאת , כל הכבוד , גם אני נשואה , וגם אני סיפרתי לבעלי על דברים שקרו לי עוד בזמן שיצאנו , על סמך השיתןף הזה בנינו את מערכת היחסים שלנו , גם בעלי כמו בעלך לא אוהב את המשפחה שלי, אבל רק את אלה שפגעו בי , זה מאוד טבעי משום שהוא מרגיש שהוא רוצה להגן עלי , אני לא אומרת לו איך להרגיש , אחרי הכל הוא זה שנמצא שם בשבילי כשאני צריכה , רבת עם אביך , אל תתיחסי למה שהוא אומר , תתיחסי רק למה שאת מרגישה , אביך יכול להגיד כל מה שעולה בדעתו , אני מניחה שהוא לא יודע על מה שעשה לך בן דודך , ואולי אם היה יודע היה מתנהג אחרת , מי יודע ,הורים לא תמיד מודעים למה שקורה לילדים שלהם , ולא תמיד חושבים שצרכים לשמור עליהם ולהגן עליהם במיוחד אם הם נמצאים בקרבת בני משפחה , שהרי זה אמור להיות המקום הכי מוגן עבור כולם ,ומסתבר ששם זה לא בדיוק המקום המוגן ,כמובן שלא עבור כולם , שמחה שמצאת מקום להכנס אליו ןמקווה שתישארי , את מוזמנת להכנס כל זמן שאת רוצה רק אל תישארי לבד , לעבור הכל לבד , מאוד קשה , אני ממליצה לך להתקשר למרכז נפגעות תקיפה מינית ואונס ל-1202* שם יפנו אותך לטיפול , מאוד ממולץ ללכת לטיפול ולא להשאר עם הטראומה הזו לבד , רק עם טיפול תוכלי להגיע למצב שתרגישי שאת יכולה להמשיך עם החיים שלך הלאה , זה לא אומר שתיכחי , זה אומר שתוכלי להמשיך לחיות עם הזכרון ,ולבנות לך חיים טובים כמו שאת רוצה ושואפת .זהו , חפרתי לך מספיק להיום , שיהיו לך חיים יפים , זכרי דבר אחד הכי חשוב , מגיע לך הכי טוב שיש , את הכי חשובה , טפלי בעצמך ולא במה שאביך רוצה , שהוא יחיה את החיים שלו ואת את שלך , חתולה
ברוכה הבאה , מקווה שתמצאי כאן בית חם ואוהב , מקום שאפשר לשתף ולהשתתף אני בכל אופן מצאתי. שיהיה לך חג שמח. וכפי שראיתי שכבר הגיבו לך - תעשי מה שטוב לך!!!! וחשוב לעשות את זה מתוך שלמות ובחירה ונהדר שיש לך תמיכה מבית - המשפחה המצומצמת שלך רק איתה את צריכה להמשיך לחיות ותעשי את הבחירות שלך ותמצאי את הזמן שלך - למי לספר? מבחינתי, אבא שלי כבר לא ידע הוא לא בריא ואני לא רואה איך יואיל שאני אספר לו למרות שהייתי שמחה לשחרר עליו קצת מהכעס. אבל את חייבת לעשות את השיקולים שלך. המון הצלחה , את נכנסת לתקופה לא קלה אך כנראה שאין מנוס... אפרופו - אני התעוררתי רק עכשיו בגיל 45 , נפגעתי בגיל 14 כנראה שאי אפשר להתחמק מההתמודדות. אז שיהיה לך חג נהדר עם בן זוגך האוהב .
מעוף יקרה מוזמנת להיות חלק מאיתנו...לשתף ולחוק... כאן בשבילך... ראשית מצטערת לשמוע על אשר עברת בגיל 10 חויה קשה וטראומטית שאת מתמודדת עימה ועם השלכות שלה... שמחה שאת משתפת את בין זוגך והוא קשוב ותומך.... כל הכבוד על המודעות מה נכון וטוב לך.... על האומץ לומר לא..... מול מי שלא קל לעשות זאת... שמכי על עצמך ורגשותך... על מה שעושה לך טוב ומה שלא... אידה
