הבת שלי מתגייסת הבוקר..אולי קשה לקריאה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
היא מפחדת..אני מפחדת...כמעט על סף התקף פאניקה...לי דווקא היה כיף בטירונות...עד השבוע השני..ואז התעררנו בבוקר וגילינו שאחת מהחברות לחדר שלנו מתה בלילה....ידענו מההתחלה שהיא חולה...גייסו אותה כמשאלה אחרונה אבל חשבו שהיא תשרוד את הטירונות..והיא קיבלה דום לב בלילה..וניסינו כולנו להעיר אותה..לנער אותה...וכלום...בשבוע האחרון התמונה הזאת צפה לי שוב..והיום אני מפוחדת כל כך בקשר לגיוס של הבת שלי...ואני יודעת שהכל מתערבב לי בראש...יודעת וממשיכה לפחד... דמעה רועדת מפחד
דמעה יקרה מבינה את הפחדים שלכן...אבל אוטוטו זה כבר מאחור.... וזה דבר טוב הרבה הצלחה לביתך ...ולך אידה
תודה...
לאט לאט צעד צעד אנחנו לומדים לתת להם לפרוש כנפים שיעבור קל כמה שאפשר לה ולך
קשה לנו לחזות בילדינו הגדלים בקצב הסילון וחומקים לנו מתחת לאצבעות הידיים בקצב מהירות האור..מבלי שהם יהיו תחת עינינו הפקוחה והרואה ניכוחה..אך עצמאות של ילד מתבגר זה חלק מתהליך הגדילה והצמיחה שלו..ואני מאמינה שתסתגלי למתכונת המצב החדש ותתני לגוזל שלך לעוף ולחתוך את השמיים:-) כאשר את כאמא מקסימה תהיי המלווה שלה מהצד התומכת והמכילה בכל תהליך העצמאות והגדילה! גיוס קל שיהיה לה ושירות נעים.
