יצאתי לסבוב וחזרתי מרוסקת אולי טריגר

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

23/01/2006 | 22:41 | מאת: חתולה

אתמול בערב יצאתי לעשות סיבוב כדי לנקות את הראש אחרי מריבה קשה שהיתה לי, הייתי כל-כך נסערת , שפשוט הלכתי והלכתי בלי כוון , כל התחושות הקשות שבעולם עלו בתוכי , כל-כך הרבה כאב , תחושת עליבות של החיים , איך ששיחקו איתי , איך שחקו אותי ,השפילו , ועשו בי כבתוך שלהם , הרגשתי שאפס שווה יותר ממני , לא מגיע לי יחס כזה , ועוד מאדם שחשבתי אותו להכי קרוב אלי מכל הבחינות , הוא כל-כך איכזב אותי , כבר תקופה מאוד ארוכה שאני מנסה רק להבין אותו , ולהיות שם בשבילו , אבל כלום ,חטפתי ממנו מקלחת צוננת כזו , שכבר לא ראיתי כלום בעינים , לא היה לי אכפת אפילו להפרד מהעולם הזה , אפילו חשבתי לטלפן למטפלת האישית שלי להפרד ממנה לשלום , כי זה לפחות מגיע לה , מצאתי את עצמי על המזח , המים היו גועשים , נסיתי לטפס למעלה כדי........ , אבל היו שם דייגים , שלא נתנו לי לטפס , רק אז הבחנתי בהם , באין ברירה הלכתי לספסל הקרוב וישבתי לעשן , קולות הניפוץ של הגלים על המזח , חדרו אלי לאט לאט , והתחלתי להרגע , שיחת טלפון מהבן שלי החלה להחזיר אותי למציאות , ואז התחלתי לחזור לכוון הבית , עוד אני שקועה בכאב שלי את מי אני רואה עובר מעבר לכביש??????????? לא להאמין , את האנס , כן אותו בן תשפוכת השטן שאנס אותי באכזריות, שניצל את תומתי רק כדי לדעת " מה הטעם של בתולה " , וחשב שבזה הוא יהפוך אותי לשיפכת מין שלו , הוא אמר לי את זה בפנים , שזו הסיבה לאונס , ואני עומדת נטועה , כמו עץ עם שורשים עמוקים , לא מסוגלת לזןז , או לצעוק , או אפילו להזיז יד , הפכתי לגוש קרח ,הוא היה מלווה בשתי צעירות , רציתי לצעוק להן , תברחו ממנו הוא אנס , השתיקה המשתקת והרועמם הזאת , גרמה לי רק לדבר אחד , לנחל של דמעות שירדו לי מהעינים , עד שהוא נעלם משדה הראיה שלי , אני לא יודעת איך שרכתי את עצמי עד הבית , אני לא ישנתי בלילה הקודם , כל הלילה רצו לי תמונות של האונס , ואינ לא מפסיקה לבכות , מאז אני כל הזמן רק בוכה , מזל שיש לי עבודה ואז אני לובשת את מסכת חיוך , ושוב אני כל הזמן רק בוכה , לא יכולה להפסיק , היה לי מאוד קשה להעלות את כל זה על הכתב , ואם אני גורמת למשהי לתחושה לא טובה בגלל הקריאה , אני מראש מבקשת סליחה , חתולת אשפתות

לקריאה נוספת והעמקה
23/01/2006 | 23:09 | מאת: ליאור

כל כך מזדהה בעיקר עם הפחד המשתק...... הפחד והאימה....... טוב שהילד התקשר אלייך, הילדים גורמים לנו להאחז בקרקע המציאות, גם אם היא כואבת ואכזרית....תשמרי על עצמך למען ילדייך, וגם למען עצמך. חיבוק מנחם, מלא באהבה ממני אלייך. ליאור

23/01/2006 | 23:43 | מאת: חתולה

תודה ליאורי אני משתדלת חתולת אשפתות

24/01/2006 | 00:05 | מאת: שדה ניר

כל מילה שלך חקוקה בדם! מימרותיך ותחושותיך חקוקות בדם עורלת לבו של האנס חסר הלב ובדם תומתך! האם בשעה קשה, סוערת וסהרורית זו ישנו מישהו קרוב ואהוב לצדך?? אלמנט שלא שיתפתי בפורום ציבורי מעולם: לידיעתך, האנס שלי משחר הילדות- שחמס את ילדותי וכל אשר לי מתגורר לו בנחת ובשלווה עם אשתו טפיו ועולליו- בדלת למולי!!!! בכדי לשרוד כאוד אני חייבת להדחיק ולהתנתק מכל מה ששכני מסמל עבורי ואני חיה בדיסוציאציה קשה!ורק כך הכל אפשרי! תבכי מתוקה- תשתחררי! חתולה קיבלת את הזכות להשתחרר ולהתגבר על המטענים השלילים שאת נושאת בעקבותיו!החוויה קשה ומרעישה אך טומנת בחובה הזדמנות פז של טיהור וביעור הרע! ואני שמחה שנותרת עמנו וחזרת במחי טלפון, אל סלעי המציאות בחדות! כאן למענך, שדה ניר

24/01/2006 | 21:03 | מאת: שחף

חיבוק ענק ומנחם ממני שחף

24/01/2006 | 21:48 | מאת: חתולה

תודה שחפונת חמודה חתולת אשפתות

26/01/2006 | 00:07 | מאת:

מצטערת שמגיבה רק עכשיו... הבנתי שקרה משהו... אך בד"כ אני מתחילה לקרוא מנקודה מסויימת יורדת ממנה למטה או ההפך... אני יודעת כמה קשה ללעלות את החויה הקשה הזו על הכתב... כמה קשה לסחוב אותה במשך שנים לבד... ללמוד לשתף לאט לאט... לנסות לעבד את הטראומה.... ואז אחרי שנים יש מפגש...שמערער הכל.... זו התנסות קשה ביותר...אפילו אכזרית בעוצמת הכאב שהיא מעלה... ועם זאת היא כנראה עוד חשיפה לחויה הקשה... עוד צעד בעיבוד... בתהליך האמיץ והקשה בו את נמצאת... מחזקת אותך איתך אידה