יש לי דיון ...

לא שלי, בקשר למישהי שאני מכירה, מתן עדות... כל כך חוששת, מפחדת מאיזו חקירה צולבת... מפחדת להשבר מול השופט.... לא יכולה לחשוב על משהו אחר... בא לי לבכות!!! למה?....

צריחות שצרחתי נואשת, כואבת בשעות מצוקה ואבדן, היו למחרוזת מילים מלבבת, לספר שירי הלבן נגלו חביונות לא גיליתי לרע, נחשף החתום בי באש, ואת תוגתו של הלב הכורע יד כל במנוחה תמשש

יקירתי אל פחד ואל חשש! האמת מדברת בעד עצמה ויש לה עוצמה של מעצמה- בזכות עצמה! תצמדי לעובדות ואל תיחסי שימת לב יתרה לטריטוריה ולנסיבות ! אף השופט עם כל האצטלה המהוללה שלו הנו סך הכל בן תמותה עם כל המשתמע... בהצלחה יקירה במתן העדות! זוהי זכות עצומה ואני גאה בך שאת מסייעת באופן משמעותי לחברתך.... חזקי ואמצי ועדכני בדבר כל התפתחות........

מפחדת שהחקירה הנגדית, בדרך לא דרך כל שהיא , תגלוש לפסים אישיים, לעבר...

היי נואשת יקרה צודקת שדה ניר בכל מה שאמרה , ואני מחזקת את דבריה , מחזקת אותך ומחבקת ,ומאחלת לך להיות איתנה בדבריך , כי רק אמת הן . פה בשבילך תמיד חתולת אשפתות

נואשת יקרה תסמכי על עצמך.... תיהיה את עצמך.... עם הרגשות...הכאב.... מותר.... מותר גם להשבר...ולבכות... ספרי מה שאת יודעת... אני סומכת עלייך... על האומץ ועל הכוחות שלך.... נסי לעשות זאת גם... איתך אידה