וידוי
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
יכול להיות שהוא פגע בי? אני לא יודעת מה יותר פגע בי הילדות, האונס או הדיכאון, אני יודעת שהיה עלי הרבה לחץ במשך החיים, שלא ידעו שעברתי אונס, היה לי הרבה שאלות ומועקה ואני לא הלכתי לטיפול, בגלל שיש לי הורים מזניחים, יכול להיות שהוא הצליח כל כך לפגוע בי, קשה לי להאמין, הייתי חזקה לעצמי ולכולם, היום אני שבר כלי, אני לא נהנית מיחסי מין, רק אחת לחצי שנה מתחשק לי, ואם כבר אני מעדיפה לבד, אני מקימת יחסים רק בשביל בעלי, אני מפחדת שהוא יעזוב אותי, איזה גבר יכול בלי קיום יחסים, וכשאנחנו מקיימים יחסים אני אפטית לגמרי ומחכה שיגמור ואז אני רצה להתקלח, אני לא אוהבת שמנשקים אותי ומחבקים אותי, קשה לי להאמין שאוהבים אותי, כל פעם שבעלי אומר לי: שהוא אוהב אותי, אני צוחקת לו, כיאלו מה הוא מקשקש? העבר שלי הורס לי את ההווה וכנראה שבגלל זה גם אין לי עתיד, זהו זה מהוידוי שלי להיום, איזה כיף שאתם לא מכירים אותי, שלי.
היי שלי אני שומעת המון עצבות וכאב בווידוי שלך , ולא רק מהמקום ששם נפגעת . מכירה את כל התחושות שלך , ואת החוסר אמון של... איך בכלל אפשר לאהוב אותי , לך יש הורים מזניחים , לי יש הורים מתעללים , גם אני הרגשתי כמוך שהעבר שלי , והוא עשיר למדי לצערי , הורס לי את ההווה ןיהרוס לי גם את החיים , האמת שאפילו נסיתי לשים להם קץ , אבל לא הצלחתי , לפני שהגעתי לטיפול , שוב חשבתי שזהו , החיים האלה לא בשבילי , ואז הגעתי לטיפול ,ומאז ,אני לא מפסיקה לטפל בעבר , היום בהווה אני עושה כל מה שלעל יד , כדי שכן יהיה עתיד , ולא סתם עתיד אלה עתיד הרבה יותר טוב מאותו עבר , והיום מההווה . סתם שאלה , האם את בטיפול כלשהו ???. כי בלי טיפול רציני , יהיה לך קשה בהווה לטפל בעבר למען העתיד . אני מאחלת לך שתהי מאוד חזקה ואמיצה , כדי לרצות לשפר את חייך למען עתיד טוב יותר , תאמיני לי שווה את המאמץ. שיהיה לך כל הטוב שבעולם . חתולת אשפתות
אני בטיפול פסיכיאטרי שלוש שנים והיה איזה חצי שנה טיפול פסיכולוגי וזה לא מספיק לי אני רוצה עוד אבל אין כסף ואם אני אבקש מבעלי הוא יגיד לי שהוא עובד רק בשבילי וכל הכסף יוצא עלי ונמאס לי אני מרימה ידיים אין לי הכוח להילחם כל דבר טוב אני הורסת כבר עדיף לנטרל אותי זה יהיה טוב לכל הסובבים אותי כולל לבנות שלי מה שווה שיש אמא מדוכאת כל כך הרבה שנים אני הורסת להם את החיים בדיוק כמו שההורים שלי הרסו לי את הילדות
כל כך מזדהה ומכירה את המצבים שאת מתארת.... אני איתך... יכולה לשתפך שגם אני לא יכולתי להאמין לבעלי כשאמר שהוא אוהב אותי...עד....שהתחלתי לקבל את עצמי - עדיין מתקשה לומר לאהוב את עצמי אבל אני בדרך... ולעניין אחר: למיטב ידיעתי פסיכיאטר ממומן ע"י קופ"ח...אולי אפשר גם טיפול פסיכולוגי. לפי ידיעתי טיפול פסיכיאטרי אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי. לצערי בשורתי לך היא שאין דרך אחרת - רק טיפול שלא רק ע"י תרופות. אלא ע"י שיחות ולאט לאט פרימת הקשיים ובניית חוזק בעצמנו - זו הדרך היחידה וכמעט בלתי אפשרי לעשות את זה לבד. צריך לחפש את האפשרויות לעשות את זה בעלות מינימלית. יש רשויות המאפשרות וכן יש מקומות אחרים - אפשר לחפש באינטרנט.... בהצלחה. כל קידום שלך יעזור גם לבנותייך. מחבקת ומחזקת.
לשלי היקרה, גם אני נפגעת תקיפה מינית וגם אני מרגישה כמוך בדיוק ותיארת במילים שלך את מה שעובר עלי ופחדתי להגיד. האם אני יכולה לכתוב את ההודעה שלך בפורום שבו אני משתתפת כדי שיבינו טוב יותר אנשים איזה נזק ואיזה כאב אנחנו נושאות יום יום ושעה שעה? מירה
בבקשה הרי כבר פרסמתי כאן מה איכפת לי איך בסבבה
אפשר לדעת לאיזה פורום ?
בואי נסי גם את לומר את מילותייך.... מוזמנת להיות חלק מהפורום כאן בשבילך אידה
אני מניחה שהדכאון הוא תגובה לאונס... מצטערת לשמוע על אונס שעברת על הזנחה ועל לבד.... איני יודעת אם סיפרת עד כה...ולמי וכמה את מאפשרת לעצמך לדבר על כך...אבל הלבד הוא מאוד קשה. אני חושבת שלמרות הכל יש בך ניצוץ שרוצה לחיות ורוצה להרגיש גם אם חלקו מגיע פעם בחצי שנה....אבל הוא קיים.... ויש בהחלט צורך לתת לו הרבה יותר מקום....לניצוץ.... טיפול בהחלט יכול לעזור להפוך את הניצוץ ליותר מכך... לעבד את הטראומה ... ללמוד לאהוב את עצמך... ללמוד שמגיע לך.... ללמוד לקבל ולהנות מחיבוקים... ללמוד מהו מגע בריא...נכון.... מקווה לראותך עוד איתנו.. כאן בשבילך אידה