רעעעעעעעעעעעעעעעעע ליייייייייייייייייייייייייייייי

ולא רוצה לפרט. סתם בא לי לצעוק ולא רוצה גם תגובות כמו: מחזקת, מחקבת, איתך, כאן בשבילך... כי הן חוזרות על עצמן כל הזמן ובכך מאבדות את המשמעות שלהן

כואבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי יושבת קפואה על הכיסא ולא מצליחה לזוז. כאילו שמנסה להקפיא את הרגשות... כואסת על כך שלא מצליחה אפילו יום אחד שלם להרגיש בסדר רוצה להרגיש טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב

למה כשמישהו נמצא במצוקה הוא חושב שיש לי את הזכות להגיב בתוקפנות כלפי הכוונות הטובות של אחרים?????????

כנראה שאין לו (לי במקרה הזה) את הזכות להגיב בתוקפנות. ולא רק כשמישהו נמצא במצוקה אלא בכלל... אז אני מתנצלת!!! מבקשת את סליחתכם!!! וכנראה שזה נובע מהתסכול מכך משהמילים לא באמת יכולות לעזור...

העיקר כי הצרחה השתחררה.. היא עדיפה על פני שתיקה מעיקה ומחניקה!!! תצעקי עד כלות הכוחות! שומעת את הד צעקתך עד הלום! וזה נורא ואיום! אחותך לצרה הצרורה!