בוקר טוב.
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
תודה שענית לי וקבלת אותי בפורום. אכן אני חייבת לחדש את הטיפול נפשי כי ממש ממש קשה לי גם ככה... פשוט זה משגע אותי המחשבות האלו -החידות האין סופיות האלו אם אכן קרה או לא קרה? כשהייתי בטיפול באמצעות דמיון מודרך כל הזמן המטפלת שלי אמרה לי שאני כנראה "מאד רוצה" שבאמת זה היה קיים ואכן אבא שלי התעלל בי מינית כפי שחלמתי, כפי שחשבתי... אולי מתוך הנחה שאני ככה אוכל לנתק את הקשר סופית ולא לתרץ את הניתוק איתם, אלה להגיד להם בפרצוף שכך קרה ואינני רוצה לראות אותם לעולמים שוב....אניוואי, תודה על התמיכה ומקווה שתהיו כאן מדי פעם בשבילי כשאני כותבת ומשתפת אותכם בכאבי.. פשוט אין לי למי לספר את הרגשות אלו. באמת. שבת שלום!
היי אין לי הרבה מילים (סליחה...) רק להגיד שאני איתך באותה סירה, באותו בילבול מסויט.. תרגישי טוב @-->--
אני בהחלט חושבת שאת צריכה לחדש את הטיפול שלך! רק כך תוכלי להבין יותר לעומק את הדברים.. ואם זה באמת קרה או לא! סוד אפל- גם אני לפעמים תוהה אם גם אחי הגדול היה שותף... אם כי אני לא זוכרת, אך.. אני משתדלת לא להלחיץ את עצמי בכל זה- אני מאמינה שלאט לאט דברים יעלו... ואולי גם זה יעלה... ואני פה- את לא לבד יותר!
לונה יקרה שמחה שאת מבינה את הצורך לחזור לטיפול...עכשיו זו ההחלטה.... וכמובן הביצוע...להתקשר...לקבוע...להגיע... אני לא חושבת שאת אכן רוצה לגלות שבאמת אבא התעלל...אני מאמינה שאת מחפשת תשובות לבילבול שלך.... תשובות לכל מני דברים שעולים... לדעת.. להבין... ואנחנו כאן בשבילך אידה
לא חושבת שאת מדמיינת... לא מאמינה שמישהו במיוחד בגיל צעיר כל כך יכול לדמיין פגיעות כאלו... אם אביך צחק עלייך כשהתחלת להתפתח זו כבר פגיעה! כך גם אבי עשה. זו היתה ההתחלה. זה לא נגמר בזה.... וגם זה היה מספיק פוגע עבורי! ואמא שמעה ולא אמרה כלום! שזה כמובן היה עוד יותר גרוע בעיני הילדה הקטנה והתמימה שהייתי... לגבי המטפלת: לדעתי חשוב שתאמרי לך שלא זה מה שאת רוצה. שאת פשוט רוצה לדעת את האמת, כי התחושה ללא הידיעה נורא מתסכלים. מחזקת ומחבקת
