הצפה..**טריגר**זהירות
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
חולה עם חום..מוצפת בזכרונות..כשהייתי ילדה והייתי חולה עם חום תמיד הרגשתי צורך בחיבוק..ליטוף..גם היום אני ככה..אבל אז..כשהייתי קטנה אבא היה אומר לי שאבוא לישון איתו במיטה הגדולה..הייתי מתכרבלת בתוך השמיכה שתמיד הריחה כל כך טוב מהאפטר שייב שלו..ואיכשהו תמיד הייתי מרגישה שם בטוחה..ואז הוא היה מתחיל לגעת בי..מלטף בעדינות..לפעמים היה מביא ספוג רטוב ורוחץ אותי..להוריד את החום..היה מלטף את ראשי..מנחם..ואפילו לא הייתי שמה לב מתי הוא היה חוצה את הגבול מנגיעות של אבא לנגיעות אחרות...הוא מאוד הקפיד לא להפחיד אותי בפעמים האלה...פעם אפילו שיכנע אותי שיש נוזל בגוף שלו שיכול לרפא את כאב הגרון הנורא שהיה לי...זה כמו למצוץ סוכריה אמר..ותראי שתרגישי יותר טוב...נזכרת בזה ורועדת כולי...איך האמנתי לו בכל פעם מחדש ובכל פעם שהייתי חולה חיפשתי את החום הזה שרק הוא נתן לי...מרגישה מלוכלכת ומטומטמת כל כך...ועכישו כשאני חולה עם חום עדיין יש בי ילדה קטנה שרוצה שוב להיות במיטה הגדולה של אבא ולהרגיש אהובה ומוגנת..לא יודעת איך להסביר לילדה שבי שמה שהיה שם זאת לא אהבה ובטח לא הגנה.... דמעה ששונאת להיות חולה
כן, גם לי מוכרת טוב מאוד המיטה הזאת של אבא... זה מפחיד עד כמה הילדות הקטנות תמימות ומאמינות לכל מילה שאבא אומר ועושות את כל מה שאבא מבקש מהן לעשות ואחר כך הן גדלות וכעבור שנים רבות נזכרות.... ולא מצליחות להבין איך.... איך הסכימו, איך לא ראו, איך לא הבינו?????????????? ואיך האבא "הדואג והמגן" היה מסוגל לעשות להן את זה????????????????????? והילדות הקטנות האלה הן את ואני ו.........
((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((שחף))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) דמעה
טריגר קשה.... המחלה....הטוב הופך לרע.... תזכרי שאת היית ילדה... ורק חיפשת אהבה... אל תתכחשי לילדה...אל תכעסי... אני שמחה שיותר טוב היום...
כל כך מבלבל אותי הטישטוש הזה של הגבולות...גם היום אני לא בטוחה שאני הייתי מסוגלת להבדיל בין מגע "תמים" למגע אחר..אולי זאת הסיבה שאני נמנעת כמעט לחלוטין ממגע... דמעה
