עצוב לי...

אוף, חשבתי שפה אני יכולה למצוא כתף תומכת, מקום לשפוך את הלב ולקבל תמיכה אני כבר לא יודעת... כולן משמיצות אחת את השנייה, נהיה כמו שדה קרב לא יודעת במי לבטוח.... רוצה להאמין.... תראו לי שזה לא נכון שהרמה כאן היא מעבר לזה.... שזה מקום שאפשר לסמוך, לבכות ולשתף בכאב שמעיק ומחניק עצוב לי....

אל תתיאשי..יש כאן גרעין של נשים נהדרות..תומכות ועוטפות...תשארי איתנו..המצב כאן ירגע בקרוב..מניסיון.. איתך דמעה

צודקת, חבל שיש כאן את הפרי הרקוב שמאיב על כל העץ הנפלא הזה...