מתמודדת יקרה

שמחה קצת יותר קל ...מבינה אותך מאוד במיוחד הרצון לצעוק לכל העולם שישמע. אבל אחותך כבר יודעת כבר אמרה לך שלא מאמינה בחרה לחיות עם בעלה אבי ילדייה . אל תכאיבי לעצמך יותר תמשיכי אלהה בחייך ..בכאב ובאומץ מחבקת

תודה על היד שאת שולחת לי.. כל הכאב ועל התקווה.. כרגיל... תמיד מגיע שלב הניתוק והשגרה חוזרת (עד לפעם הבאה.. שלא תהיה אמן.) איך התחיל לך השבוע?? מה שלומך את? מתמודדת