מנסה לשתף.... אולי טריגר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מרגישה שהפרטיות שלי נפגעה, ושבמקום שאמור להיות בטוח עבורי, הבית שלי, הגבולות לגמרי נפרצו, ועם כל זה אני מתפקדת כרגיל.... ובכל זאת מן הסתם זה לא יכול לעבור בשלום. אני מאד מטורגרת מהמצב הזה ועם כל מה שאני עוברת כרגע, אין לי מקום להכיל עוד.... נראה שכשהתת מודע מרגיש בסכנה הוא משחרר דברים חסומים ומאשש את ההרגשה שהגבולות שוב נפרצו. הפלשבקים באים במלוא העוצמה, צצים דברים חדשים והבלבול הוא ענק, כבר לא יודעת מי נגד מי, כבר לא מבינה שום דבר. משתגעת.... מרגישה כמו בתוך סרט רע, סיוט, ובעיקר לבד לגמרי מול הכל. מציאות אחרת
מציאות יקרה!! כמה טוב שאת כותבת את הדברים למרות הכל!! את לא לבד יותר- כמה שזה מרגיש שהכל מבולבל וקשה להבחין בין העבר ובין החווה את לא שמה יותר- את ב "מציאות אחרת". קל לי להגיד לך את הדברים אבל אני לגמרי מבינה ומזדהה איתך- כאילו הכל קורה שוב- מה שהכי חשוב לי לאומר לך זה שאני כאן יחד איתך- מושיטה לך את היד ומחבקת אם זה מתאים- את לא לבד!! -ינשוף
זה לא שאני לא יודעת להפריד בן העבר להווה, אלא שהעבר חודר להווה בכל מיני מקומות לא צפויים ואני פשוט הולכת לאיבוד.... תודה שאת תמיד כאן. תודה על החיבוק והיד המושטת ובחזרה גם לך. שלך - מציאות אחרת
מצטערת לקרוא על הקושי הגדול הכאב וחוסר הבטחון חוסר הגבולות האם יש מקום פינה שהיא רק שלך? שם את יכולה להרגיש בטוחה ולהרגיש מוגנת? תצרי לך מקום כזה גרשי את החושך והסיוטים מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש
אני לא מרגישה בטוח בשום מקום מאז ומתמיד. עכשיו זה התחדד והתחזק הרבה מעבר לכוחותי. וכשנחלשים הפלשבקים תוקפים במלוא הכוח.... מרגישה בתוך נפילת מתח אדירה, מוצפת בכאב ועם תגובות פיזיות למלחמה שלי בכאב הזה. זה מתבטא בפיזי בעיקר סביב הגרון והצוואר, חנוקה, עם כאבי גרון חוזרים, צוואר תפוס וגוש ענק בגרון.... הגבולות שלי נפרצו שוב ואין לי שליטה על כך כמו תמיד.... שוב תודה לך על הכל, שלך - מציאות אחרת
מה שלומך היום? ראיתי שהגבת למטה.. כ"כ שמחה שינשופיתוש הגיבה.. כ"כ שמחה שקיבלת את החיבוק ויש לי עוד כמה שתצטרכי.. כ"כ שמחה שאת חוזרת לשליטה- לאכילה ומודעת למצב הזה שקיים בך.. גאה בך שכשמצאת טיפה כוח רשמת שוב והוצאת קצת ממה שבליבך.. מבינה שיש לכם שיפוץ בבית?? והדבר מערער אותך יותר כי אין מקום בו את נמצאת עצמך בלי כל המסיכות?? אין מקום בו את מצליחה לפרוק את הבכי והכאב כי יש סביבך מלא עיניים?? לאן זה לוקח אותך?? מה את מרגישה?? למה את חושבת שזה לא יעבור בשלום?? ספרי ילדה, מה איתך??? אני מקשיבה!! http://www.youtube.com/watch?v=M2rz7nTZUq0 שיר לשירה- דברי עכשיו ילדה אני שומעת כל העולם מקשיב למילמולך.. דברי מלאך שלי, אני יודעת, שלא תמיד הקשיבו לקולך.. דברו שפתיים יחיפות דברו עיניים.... כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח.. מתוך האפילה.. שלך, מתמודדת
אכן אני בתוך תוספת בניה בבית. הבעיה הכי גדולה היא שזה אורך כבר כמעט חודשיים ושהפועלים נכנסים לבית בלי לדפוק בדלת, פתאום הם בתוך הבית.... (הבניה היא של כמה שכנים ביחד, כך שהם עוברים מבית לבית ואצלי הבית הפך לתחנת מעבר לשאר הקומות כי אני בקומה הראשונה). הם עוברים דרך הבית שלי לקומות האחרות כדי לחסוך לעצמם את קומת העמודים. בקיצור המצב הזה מטרגר אותי למקומות אחרים והרבה לחוסר אונים ולריצוי. הפרטיות לגמרי ניפרצה, וכל זה יחד עם מה שאני עוברת כרגע ענק עלי... זה לא עובר בשלום כי כנראה שהכל אצור בפנים והגוף מדבר בפן הפיזי, כל הזמן חולה, והכל סביב הגרון, הפה והצוואר, מן הסתם כל המקומות שחונקים את המילים מלצאת החוצה... תודה על החיבוקים וחיבוקים גם לך. שלך - מציאות אחרת
