כל עצה תעזור
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
הזמן לא ריפא. אני כבר באמצע שנות העשרים שלי ולא מצליח להשתחרר. איך אפשר? אני קורא כאן ורואה אנשים אמיצים. איך אתם עושים את זה? אני את הטראומה שלי חוויתי בגיל 7-8 לסירוגין..חשבתי שזה משחק..אחרי זה מגיעה הבושה..עד גיל 13 הייתי בטוח שאני הומו כי "נגע" בי מישהו. איך מתמודדים עם הכעס? על התחושה של הילדות שנעלמה והשאלה הכי קשה זה מה היה אם זה לא היה קורה?! האם הייתי יותר מצליח עם בנות?אולי היה לי יותר קל ליצור קשרים?אולי הייתי כבר נשוי? זה פגע בכל תחום וליווה אותי כל חיי...אז באמת אנשים יקרים..כל עצה תעזור תודה מראש, עדיין שותק
עדין שותק יקר התשובה תמונה בשם שלך ... תפסיק לשתוק לך לטיפול ושם תילמד איך להפסיק להרגיש אשם והבושה תעלם ותלמד לחיות בהצלחה
זה מאוד קשה ההתמודדות הזו. אני גם חושבת ששיחה יכולה לעזור. והכל- בקצב שלך!לא מהר מידיי! לא לוחץ מידיי! שיחה תעזור לך להבין מה קרה שם, ולשנות פירושים שגויים. לעבד את הרגשות לפרוק כעסים.. לבכות וללמוד לשמוח... יש גם את האפשרות להתקשר לקו נפגעי תקיפה מינית 1203. הרבה הצלחה!
שמע..., אני לא יוכל לתאר כמה קשה זה בשבילך ואני בחיים לא אוכל לתאר עד כמה... אני לא מתבייש להגיד שניסו לגעת בי כשהייתי בן 4-5 ושעליתי על זה רק בגיל 14.... אתה פשוט צריך ללכת לפסיכולוג אם עוד לא הלכתה, ולנסות לגרום למוח שלך לדחות את הזיכרון הזה, אני מכיר אנשים שהם יותר מבוגרים ממני בהרבה ואחרי כמה טיפולים שהם היגיוע אלייהם מהאתר הזה, הם פשוט שכחו שזה קרה להם וניזכרו אחריי מספר שנים בלי לתת לזה להפריע להם להמשיך ליחיות כרגיל... מה שאני מציא לך זה לקחת פסיכולוג אם עוד לא לקחת, ואני יודע שאתה בטח מרגיש מחולל, מלוכלך, אשם, ואחרי על מה שהיה... אבל אתה לא אשם, אתה פשוט צריך לנסות לשחרחר את הזיכרון הזה ולגשת למישהו מיקצועי שיוכל לעזור לך...
ברוך הבא לפורום הזמן אף פעם לא מרפא,,,,,,,,,זו רק קלישאה ולא יותר מה שכן עשוי לעזור לך להתחיל לחיות כמו בן אדם ולא כמו הצל שלך זה בדיוק מה שכבר אמרו לך-ללכת לטיפול עד שאתה לא מוציא את המילים הכואבות , המשפילות , הדורסות מהפה שלך , עד שאתה לא שומע את עצמך מספר ומדבר את הכאב הכל ימשיך להישאר במקום שזה נמצא עכשיו צריך לתת מקום ובמה לביטוי כל הרגשות שלך כשאין כזה מקום אתה נשאר חנוק ביחד עם כל השאלות שלך מכל סוגי הפגיעות -אנשים נפגעים בתיפקוד שלהם לאורך הדרך זו חבילה שכל נפגע/ת לוקחים איתם על גבם לכל מקום שלשם יפנו כדי להקל על המשא צריך ללכת לטיפול , כך המשא הופך הרבה יותר קל כי לא סוחבים את החבילה "על הגב" אלה לומדים לחיות לצד מה שפעם קרה בהצלחה חטולית
הזמן לבד לא מרפא צריך עזרה צריך ךפרוץ את הסוד להפסיק עם השתיקה אל תשאר לבד פנה לעזרה ואנחנו כאן בשבילך אידה פסיכותרפיסטית MSW מומחית בטיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il/
אשמח שנדבר... אם אתה מוכן... דיסקרטיות מלאה!
