הסיפור שלי

שלום, אני עברתי אונס במקום העבודה ע"י הבוס שלי. אחרי כן, הוא התחיל לכפות עליי קיום יחסים עמו. זה נמשך תקופה של בערך 3 שנים. בסופו של דבר התלוננתי ופוטרתי. מיד לאח הפיטורין התחלתי להרגיש פשוט נורא, עד כדי כך שחליתי בדלקת ראות פעמיים ואושפזתי ממושכות. רק לאחר שכל הסיפור עבר התחלתי להרגיש רע מאד פיזית ונפשית. במשך כל התר\קופה המדוברת סבלתי מאיזשהו משהו שלא יודעת להסביר, אבל זה אבדן זיכרון. לאחר שהכל נגמר התחלתי לקבל מאין פלאשים של זכרונות לא נעימים. יש דברים שלא זוכרת, ורק כתוצאה מאיזכורי דברים נזכרת. אני לא בטוחה שרוצה אפילו לזכור. האם יש לכן הסברים, עצות?

שלום ליסי היקרה עצוב לי וכואב לי לשמוע על מה שעברת- אכן- הסמטומים שאת מתארת על חוסר יכולת לזכור מה שקרה בדיוק ועל הפלאשים הם סימנים לטראומה שעברת- מאוד מזדהה עם תחושתך של פחד ואולי חוסר רצון לדעת מה שהיה שם - למרות זאת גם מבינה וידעת שהדרך מיחידה לרפא את עצמך -זה לדבר על- ולהתחבר לרגש-וזה קורה בטיפול בטוח - האם את נמצאת בטיפול? מקווה שכן- כאן בפורום יש לך עוד מקום לשתף ולהרגיש פחות לבד- מקווה שתמשיכי לכתוב ולהיות חלק- ינשוף

ברוכה הבאה לפורום. מצטערת שעברת דברים כל כך קשים. שמחה שבחרת לכתוב כאן ולשבור את מעגל השתיקה, ובעיקר לא להשאר עם זה לבד.... מימה שאת כותבת אני מבינה שהתופעה שליה את מדברת היא מנגנון הגנה של הגוף בעקבות טראומה. מנגנון שמופעל בצורה בלתי רצונית ע"י הגוף ונקרא הדחקה והכחשה. זה לא שאת לא זוכרת מה קרה. הכל נמצא כרגע בזכרון הלא מודע שלך, ואת כאילו לא זוכרת את הפרטים. נראה שהגוף שלך מתחיל לאותת שאת מוכנה ויכולה כבר להתמודד עם מה שקרה, ולכן ומכאן הפלשבקים שמזכירים לך כל מיני מצבים, תמונות ריחות וכד', מהדברים שעברת שם. כדאי מאד בהרגשה שלי שתמצאי לעצמך מטפלת שתוכל לעבוד איתך על העיבוד של כל מה שעברת על מנת שתוכלי להשתחרר מהתחושות הלא נעימות, כדי שלא תשארי לבד איתן. האם יש מישהי/הו איתך במה שאת עוברת? תמשיכי לכתוב במינונים הנכונים לך. כאן איתך. שלך - מציאות אחרת

אני לא בשום טיפול התלוננתי במשטרה, וה חירות מאד פולשניות שלעתים גרמו לי פלאשבקים ולפני שבוע אפילו הייתי איתו בעימות וזה היה מזעזע בא וצעק עליי כאיו אין מחר אחרי זה ישנתי ופתאום היתה ל תחושה שמשה כבד עלי ואני מסתכלת בחלום וזה הוא שוכב עלי התעוררתי עם קוצר נשימה ממשי זה היה השיא מאז זה לא חזר על עצמו אשמח לשמוע הצעות לכל דבר שיוכל לעזור לי במקביל לכל ההרגשות הרעות, מרגישה שחשוב לי שיוגש נגדו תב אישום ולא תהיה לו הזדמנות לעשות זאת לאחרות. זאת היתה המוטיבצה לכל התהליך הנורא שעברתי

אני מצטערת על החויה הנוראית והטראומטית עברת טראומה והתופעות שאת חווה ומספרת עליהם (פלישים, זכרונות לא נעימים וכ"ד) הן תגובה לטרואמה אל תשארי עם זה לבד! האם דיברת עם חברה? אמא? אחות? פני לעזרה מקצועית, ניתן לטפל לצמצם ואף ולהעלים את התגובות לטראומה. מקווה לראותך כאן איתנו אל תשארי לבד אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אכן, בהתחלה דיברתי רק עם אמי. אחר כך, התלונות היו חוויות נוראיות: משפילות, חודרניות. נראה לי שלפני התלונות לא היו לי את כל הטראומות האלה. פשוט מאין שכחה כזאת. התלונות הכריחו אותי להיזכר. לפעמים לא נזכרתי בפרטים קטנים. שעות על גבי שעות של חקירות הזכירו לי. לפעמים אחרי חקירה פתאום נזכרתי בעוד דברים.

שלום לך :) ראשית, מאוד מצער לשמוע בקצה המזלג את מה שהייה עלייך לעבור.... וכן, את ככ אמיצה שפשוט התלוננת ועשית לזה סוף! כל הדרך שאת עוברת מאוד מתאים למישהי שנכוותה.. הפלאשבקים ואובדן הזיכרון הרגעי התשישות והרצון לקבל תמיכה....... יקרה, אני חושבת שאין דרך אחרת לעבד את הטראומה. טיפול בהחלט דורש הרבה פעמים להתעמק במה שקרה.. אבל זה יהיה רק מתי שתהיי מוכנה לכך. ואם תתחילי ולא תרצי להמשיך לספר, זה בסדר- כלומר יש לך קושי עדיין לעבד את העניין לכן אל תלחצי על עצמך! מאמינה שכשקצת יהיה רווחה- תצליחי שוב להעלות את הדברים. והפעם זה לא רק בשביל התלונה אלא לצורכך וטיפול בך לשלמות שלך!!!!!! לגבי מה שאמרת- נראה לי שדיברתי יותר מידיי- אני חושבת שיש פעמים שיש צורך לדבר על זה עוד ועוד... - זה דרך ריפוי נוספת! במיוחד שלא דיברת סתם לפרוק אלא במשטרה וכד כלומר לא לסתם אנשים שלא יועילו אלא דיברת במקום הכי נכון שהיה לך! אני בהחלט חושבת שטיפול עוזר! הוא מאוד קשה!!! ודורש התמודדות נוספת לא פשוטה בכלל!!!!!!! אבל זה מעבד את הטראומה והרבה פעמים מבהיר ונותן את הפירוש הנכון שאנו לא ידענו בגלל היותנו קורבן אז לא הבחנו במתרחש....... בהצלחה! מתמודדת.