משתגעת.....

מתחרפנת, מוצפת ברמות מטורפות וחסרת אונים מול זה. נחשפתי יותר מידי. לא יכולה לשאת את זה. אין לי כוח להמשיך עם זה. רוצה להעלם, לקבור את עצמי, להתנדף, שלא יראו אותי יותר. לא רוצה להיות כאן יתר. לא שייכת לעולם הזה ולחיים האלה. זה סיוט, גהנום.... אין לי כוח יותר, עד מתי זה יכאב ככה? לא רוצה יותר. לא יכולה לסבול את עצמי, הכל מגעיל.... מציאות אחרת

היי מציאות יקרה שלי. ראשית שמחה ששיתפת מעט מהרגשותייך. אני כל כך מבינה את הסבל בזה. את פותחת דברים וזה מכאיב יותר במקום שירפה וייעלם. אבל יקירתי, זה פצעים שסוף סוף זוכים לטיפול מעמיק. הם סבלו כל כך והודחקו הצידה. התעלמו מהכאב שלהם. ולכן עכשיו מרגישים את כל תהומות הכאב שספוג בהם. וזו הסיבה שבוחרים להדחיק אותם. אבל אהובה. זה ייקח זמן. והרבה לצערי. אבל זה הכיוון. זה הדרך להחלים. את עוברת ניתוח. והניתוח חושף אותך להרבה סבל וכאב. אנשים שסביב מפרשים חצאי מידע שהם בוחרים לראות. אחד רואה מישהי חולה השני רואה שהיא פשוט מסכנה השלישי מבין קצת יותר מה קורה איך מהם התהליכים ומה יהיו התוצאות המיוחלות. מאוד מבינה את החשיפה הזו. גם לי ייצא להתבטא; מוטב לא הייתי אומרת כלום. אבל זה לא נכון. אני מאמינה שהדרך להחלמה דורשת לפרוק. לדבר כי רק כך אפשר להבין מה קורה בלב.. ואכן. הדרך הזו קשה נורא!! מחזיקה לך אצבעות. אל תעלמי. תישארי. אני יודעת שזה נשמע מטומטם. ושאני צריכה לומר זאת גם לי; שימי פס על אנשים. תהיי אגואיסטית. תחשבי רק על עצמך. על דרך הריפוי שלך!! דברי עם האנשים שמבינים. לא מעבר. (בנושאים האלו). ושיהיה לך המון בהצלחה. בתגובתי זו התבלבלתי. כל פעם חשבתי על כיוון אחר שאליו את כנראה התכוונת וזה מתבטא בכתיבה שלי. מקווה שבאמת הבנתי אותך והצלחתי לומר דברים להזדהות ולהיות איתך.. ואם לא אז שולחת לך חיבוק מלא בחום. ושולחת גם יד לצעוד איתך במסע הקשה הזה של ההחלמה..... אוהבת אותך. מתמודדת

אני יודעת ומזדהה עם מה שאת מתארת- ואני גם יודעת שאם לא היית חזקה לא היית שורדת-את עברת את הכי קשה כבר ותוכלי גם לעבור את זה- את אמיצה והגל הדה יעבור -תחזיקי מעמד עוד קצת- אכפט לי מאוד ממך- ביחד זה קצת פחות קשה אולי? איתך-ינשוף

תודה על העידוד והמילים החמות. אין לי כוח לכתוב. אסור לי להשבר כי התוצאות של זה ארורות. נשברתי ואני עוברת גהנום מבפנים ומבחוץ. מצטערת שנולדתי, זו טעות קשה..... סליחה. מציאות אחרת

מה שלומך? אחרייך החושך ? האור הנכנס .... עצוב לקרוא אותך נלחמת ונאבקת כך שהכוחות נגמרים ואין שום הקלה מקווה שאת יותר טוב אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אני עדיין לא אחרי. עדיין לא הגיעו כל התוצאות, אם כי אני לא עומת למות..... הבעל שלי כבר "איבחן" אותי כגוססת ו"הרג" אותי כבר כמה פעמים. לא מרגישה טוב ולא ברור עוד כלום למעט שאני לא מאד חולה.... כל היתרר גם קיים. לא מסתדרת. חשופה מידי ולא סוחבת יותר. מרגישה כמו אסירה בתוך כלא שאני עצמי בניתי לעצמי ולא מצליחה לשחרר.... פשוט כבד לי ומעיק, לא מצליחה להוציא כלום, נקברת מתחת לעומס..... שוב תודה, שלך - מציאות אחרת