אני זה משהו אחר

אני כבר "גדולה", אבל כשאני מרגישה שאולי מישהו אחר יכול להיפגע, ואין לי כ"כ שליטה ואחריות על זה, זה הורג אותי מבפנים, מרגישה אפילו אשמה אם יקרה/קרה משהו.. מרגישה קצת פחדנית.. ואפילו הזהרתי, וגם לזה יכול להיות מחיר. עדיין מרגישה פחדנית שלא עושה מספיק, כמו שאני רוצה באמת, במדינה שמשתינה על נשים בקשת.. גועל נפש!

מתבוננת יקרה שלום לך!! אני קוראת את מכתבך כמה פעמים. ולא רק היום. יש דברים שאני מזדהה איתם מאוד ונראה לי שאני הכי מבינה אותך. אבל אז את ממשיכה ואומרת משהו נוסף שאני לא מצליחה להבין את הקשרו. לכן אני מסיקה ששנינו אולי לא מתכוונות לאותם דברים... אם תוכלי להיות יותר מדויקת וספציפית ולהבהיר את עצמך- אוכל להבינך יותר טוב. ואולי אולי אצליח לומר כמה מילים מנסיוני או מהבנתי- רק אם תרצי לשמוע כמובן!! נ.ב. את מאוד כועסת על המדינה. ואת זה אני מצליחה להבין ממך כבר כמה פעמים.. אני אישית סבלתי וסובלת המון בחיים אבל לא מרגישה שזה קשור למדינה אני מטפלת בעצמי באופן פרטני מהרבה סיבות.. ולכן לא יצא לי להיעזר או לבדוק את אפשרויות העזרה שהמדינה נותנת אבל שמעתי בקטנה שיש אירוני עזרה שמממנת המדינה ותומכת אבל כל זה דורש חשיפה או לתייג אותך כחולת נפש וכד מה שלא נכון...!! אני לא נגד המדינה וגם ממש לא בעד. אבל מדברייך זה נשמע ממש כעס אישי..? אם תרצי לשתף בזה- אשמח כי אבין את מילותייך הרבה יותר טוב מאשר רק סתם לקרא... הרבה הצלחה!! מתמודדת