יום נפלא לכולן

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

23/02/2012 | 16:54 | מאת:

משהו שקבלתי ורציתי לשתף מדהים שדבר כל כך מופלא נמצא מתחת לכאב אנחנו לפעמים כל כך פוחדים לכאוב רוצים לרוץ קדימה ולהיות אחרי האבל, אחרי הבכי על האובדן ולא להתפרק הראש לא מאפשר לנו להרפות ולהרשות לעצמנו להתפרק ואז אנחנו מדלגים על הכאב ומפספסים ובגדול מאחורי הכאב אם רק נעבור אותו בגאון ובאומץ נגיע לדבר המופלא הזה שהוא "האני האותנטי" האהבה אז לא לפחד כלל כשרעבים- לאכול כשעייפים- לנוח כשכואב- לכאוב כשמצחיק- לצחוק לכל דבר הזמן המתאים "הדרך חכמה מההולך בה" אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

לקריאה נוספת והעמקה
23/02/2012 | 20:50 | מאת: מתמודדת

תודה אידה אבל יש והכאב הוא עוצמתי ובלתי נסבל ויש שהוא מוביל למעשים רעים ומדרדר נורא.... כך אני מרגישה ותודה לתור שעוזרת לי והביאה לי טלפון חשוב נורא שאני מקווה ויעזור לי

24/02/2012 | 00:44 | מאת: מציאות אחרת

תודה רבה על האיחולים והרעיונות שבגדול אמורים באמת לעבוד בדרך שאת מתארת. המציאות לצערי שונה ואחרת לגמרי, לפחות אצלי היא שונה. אנשים בגדול נדבקים בשמחה ובצחוק ובורחים מעצב ומכאב. בעיקר בגלל שכאב של אחר אולי מפגיש אותם עם הכאב של עצמם שאיתו הם לא רוצים או לא מוכנים להתמודד. עברתי את השלב הזה והרשיתי לעצמי להיות הכי אני והכי אותנטית. לדאבוני, האותנטיות שלי עמוסה בכאב. אנשים מטיבעם רוצים לעזור במצבים כאלה. מיתוך יצר הסקרנות ואולי גם מיתוך רצון כנה ואמיתי. אבל בגדול להתגבר על כאב כל כך עמוק מהסוג שאיתו אנחנו מתמודדות לוקח הרבה זמן, ולאנשים אין את הזמן הזה. אנשים מעדיפים להצמד לשמחה ולא לעצב, ומיתוך כך הבעיטות מגיעות בזו אחר זו, ובשורה התחתונה, מוטב להיות אותנטית עם עצמי בלבד ולא עם אנשים אחרים. עם אנשי צריך לשדר שמחה ואושר, זה הדבק "האמיתי" מן הסתם המטוייח והמסונן.... אותנטיות של אנשים כמוני רק מבודדת והכאב מהבעיטות האילו הוא עוד צריבה כואבת ושורפת בעימקי הנשמה, כואבת כמו עוד פגיעה לכל דבר. זאת ההתנסות שלי מיתוך הכאב שלי והאותנטיות שלי..... שוב תודה שאת כאן תמיד. מן הסתם מה שסיפרתי הוא לא משהו גורף שמדבר על כוווולם, רק שאי אפשר לדעת מי כן ומי לא עד שמגיעה הבעיטה הכואבת, ואז זה כבר מאוחר מידי.... שלך - מציאות אחרת

24/02/2012 | 00:58 | מאת: אורחת- בורחת

לכאוב ולכאוב ולכאוב ולכאוב. עד מתי? וכמה אפשר? זה יעבור פעם? זה יקדם לאן שהוא? כי אני שם כל כך כלכך הרבה זמן. מרגישה תשושה ומובסת ועדיין. אז מה ???

26/02/2012 | 00:17 | מאת:

יקרות אין לי באמת תשובה אני יודעת ומבינה את הכאב קיבלתי במייל ורציתי לשתף אתכן למחשבה משותפת בטיפול יש הרבה כאב אולי המחשבה הזו יכולה לעזור בכדי לפרוץ קדימה? צריך לזכור שחייבים לעבור דרך הכאב איתכן מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il