אתמול...

נתתי את כל בגדי התינוקות שאני שומרת כבר שנים ואת שאר הציוד בתינוקות לאחותו הקטנה של בעלי שנים אני שומרת אותם בעליית גג כחדשים! שמורים בקופסאות עברו מילד לילד ועדיין שמרתי ולא נתתי לאף אחד ואתמול עשיתי מעשה אני נותנת את הכל! אפשר לגדל בזה אפילו שניים ביחד מרוב שצברתי בגדים וציוד ומה? נזכרתי שיש לי עוד כמה ג'נסים עם גומי של הריון מוחבאים בגג הם דיי יפים ואופנתיים ושיש להם גומי בבטן רציתי לתת לה אותם אם כבר היא פה.. ואחרי ההריון עוד לבשתי אותם הרבה זמן, יחסית ו..עד שירדתי לגינס עם כפתור! אז החלטתי שאני לא שאומרת אותם יותר כי אני לא חוזרת יותר לג'ינס עם גומי!! ועליתי שוב לגג וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי אותם האם זה זה מבשר שמשהו בי עוד לא מוכן להיפרד לגמריי מאופנת ההריון?? אין דבר כזה אני אחפש שוב ושוב גם את חזיות ההנקה הענקיות האילה...ששמירתי יחד איתם זהו, אני כבר לא רוצה עד שניפטרתי מהאופנה הזאת הרבה אחריי ההריון האחרון עוד הסתובבתי עם הבגדים האילה כי לא ירדתי במשקל ועכשיו אני כבר עם גינס רגיל מזמן.... אבל לא היה בקלות! ושההיא שאלה אותי אם אני בהריון זאת הייתה סתם הערה עוקצנית ולא במקום כי אני כבר מזמן לא שמה בגדי הריון ואני כבר לא כזאת שמנה אז זאת הייתה סתם הערה מרושעת ולא במקום כי כולם אומרים שלפי מה שלבשתי ונראתי אין שום סיבה בכלל לחשוב ככה! אז זהו, אני בדרך למטה... והחלטתי שאני חייבת לעלות לגג לעשות סדר ולמצוא את הבגדים שאני לא צריכה יותר ולתת אותם וזהו ולא לחשוב שיש לי אותם שם למעלה אולי אולי אני אחזור אליהם די, אני עם זה גמרתי לעת עתה ואולי בכלל! אני רוצה עוד מעט להתחיל לחיות התינוק יהיה יותר גדול אשים אותו בגן אצא לעבוד ,ארזה יהיו לי חיים נוחים יותר ואני לא רוצה עוד תינוק... לא חוזרת לבגדי הריון! סמויה

סמויה יקירתי, את כ"כ טובה ואיכפטית :) יש לך יד רחבה ואת שופעת ונותנת בשמחה........ יקרה, אלתפגעי מהערות הזולת, יכול להיות שבכלל היא לא התכוונה לכך, יש אנשים שהם לא שמים לב לדבריהם ואין להם כישורים להבין מה משמעותם של דברים שהם עצמם אומרים- מה פוגע ומה יוכל להבין באופן שונה... אין לך צורך להיפגע! (ואני בהחלט מבינה את הפגיעה בכך..) אבל מה שלמדתי הוא: אנשים מתייחסים אליך בדיוק כמו שאת מתייחסת לעצמך! את לא צריכה להרזות ולהבטיח שלא תכנסי יותר להריון, את יפה בכל מצב! ואנשים יאהבו אותך תמיד! בכל דרך שתהיי, כי הם אוהבים אותך כבת אדם! אני פיתחתי אנורקסיה כל הזמן הזה שנאנסתי- 4 שנים. הכל כדי שישימו לב אליי, שיראו ויתעניינו.... (לא משנה שרק צעקו ולא הבינו ולא ניסו להבין..) למה אני מספרת לך זאת? כי היו לי מחשבות שאני לא יפה אם אני שמנה (לא חשוב שלא הייתי שמנה אבל קראתי לעצמי שמנה ורציתי להרזות עוד) את במצב הפוך ממני, את חווית הריון- דבר כ"כ נפלא! יש נשים שלא מצליחות להכנס להריון.... אז מה קרה את עכשיו מקפידה יותר בשביל להרזות, זה בסדר גמור אבל לא צריך להכניס אותך לפאניקה,כמו שאת אומרת: אצא לעבוד.... כלומר את מתכננת לך חיים והכי כואב זה שאת אומרת שלא תכנסי להריון יותר... מה שאני רוצה לומר לך הוא: אל תתני לאחרים לנהל לך את החיים את רוצה לעבוד, תעבדי. עכשיו לא מסתדר? אז אח"כ יסתדר... את לא צריכה להיבהל ולחשוב מה שנראה לך שאנשים חושבים... הכל את חושבת. ומה לעשות שאת רוצה דברים אחרים שלא מסתדרים עכשיו - אל תדאגי יגיע הזמן ותעשי אותם.. בזמן הנכון! יקרה, השתמשת במילים: "יהיו לי חיים נוחים יותר" אני רוצה להאמין שגם עכשיו הם נוחים רק יש קשיים בגלל התינוק, אל תדאגי הכל יחלוף מהר תנסי להנות כמה שיותר מהחופש ומשאר דברים שאמהות עובדות לא יכולות להרשות לעצמן... כ"כ יפה שלקחת חופש מעבודה והחלטת להתמסר לתינוק :) בובתי, מאחלת לך אינסוף הצלחה בגידול הילדים ובשאר דברים מקווה שאת מוצאת לך זמן לצאת עם בעלך ואולי עם התינוקי להליכה או לגן, לשבת על כרי הדשא הירוקים.... ופשוט להנות מהמצב הנתון, אל תחשבי מה שיכול להיות שאנשים חושבים או מתכוונים באימרותיהם ה"חכמות" למדי לפרשנם ולצנזרם רק לפי הנתונים שלך כי יכול להיות שאנשים שופטים אבל הם לא במקום בכלל לדון כי הם לא רואים את כל התמונה ועעוד... חיבוק אוהב אפרת

תודה על מילותייך החמות את כותבת כאילו ואת מכירה אותי המון זמן... אולי זה פשוט העייפות סביב גיל השנתיים הקשה בצד ההנאה מהתינוק בגיל הזה ישנו קושי רב שכן הוא מפתח עצמאות וגם השובבות גדלה והזריזות שהוא מצליח לעשות דברים וקשה לפעמים להשתלט על כל זה אתמול חזרנו מנסיעה, נכנסתי רגע לנוחות והוא הופ הוציא את הדייסה מהתיק, שפך את כולה על השטיח וזה דביק אבל לא חשוב, פשוט בגדול יש תחושה שאין זמן אפילו לפיפי בקצב שלו ואני מתאפקת לפעמים עד שכמעט... ואולי בכלל זה אני מתחילה להרהר אם אני בכלל רוצה תינוק נוסף בטח לא בתקופה הקרובה! אני שמחה שיש לנו את הבחירה למרות שעצוב לשמוע שיש נשים שרוצות אבל לא יכולות וזה לא בידיים שלהן.. ובאמת ליבי איתן.. אבל גם אני,זקוקה לפסק זמן אני חייבת דברים לעצמי כרגע כל עוד אני מטפלת אני כולי בשביל התינוק אבל ברגע שיגדל קצת אני אתחיל לתת לעצמי כי מרגישה שזקוקה לזה.. תודה שאת אומרת לי לא להילחץ אני פועלת לאט כי זה מה שאני יכולה כרגע יודעת שאם אצא לעבוד במשרה מלאה זה לא יהיה מציאותי סבבה יילך לג ן אך מי יטפל בו כשיהיה חולה? ועכשיו זה גיל.. קשה אז עוד כמה חודשים.. יעבור החורף, נחליף עונה.. ואת צודקת, ישנן הרבה אימהות עובדות שהחמיצו את הגדילה, את ההנאה מגידול הפעוט בגלל העבודה.. ואילו אני זכיתי להתמסר לגידול שלו בשנים הראשונות והכל כך משמעותיות! יש הנוטים לזלזל בגיל הרך אבל זה הבסיס להכל! והוא ינק עד גיל שנה וזה בריא אז בעוד כמה שנים אסתכל לאחור ואתגאה ואשכח את כל הקושי... רציתי לומר לך שאני מאוד מעריכה את זה ששיתפת לגביי האנורקסיה אליה נפלת בגלל הפגיעה ויותר מכך, אני מעריכה את זה שהצלחת לנצח את זה, את ממש גיבורה אמיתית! אני יודעת כמה זה נורא לזעוק בלי שאף אחד בסביבה שם לב אלייך גם אני כילדה עשיתי דברים מוזרים ומזיקים לעצמי בלי להבין למה אני עושה אותם תלש י את כל הגבות והריסים בגיל מאוחר יותר עשיתי קרחת, קרחת של בן מכוערת , לא תספורת קצרה , ממש קרחת ולא, אין לי תמונות מאז כי זה היה מאוד טראומתי אמא שלי יצאה מדעתה! זה על אותו משקל של הורדת הגבות והריסים מעשה דיי קיצוני אך השיער גדל חולפות השנים ואז שוב לא יודעת מה אני עושה פוצעת את הפנים כל יום במקלחת בערב ושמה מייק אף בבוק עד לנקודה שהכל התפרץ.. והמדייק אף כבר לא יכל לכסות שוב פעם אמא שלי משתגעת שולחת אותי למכון קוסמטיקה לתקן מייד! אחרי תקופה הכל מחלים....במזל! והכי קטע שכל זה קורה בתקופות בהן אני שוכחת לגמרי מקיומה של הפגיעה היא לא קיימת עבורי בזיכרון בכלל!! ואף אחד לא מבין כולל אני למה אני עושה את הדברים האילה לעצמי זה מתחיל מזה שבוקר אחד אני מסתכלת במראה ונגעלת מעצמי ומחפשת דרכים לשנות את עצמי פעם זה השיער , פעם זה הפנים וזה הכל בראש שלי וזה מזכיר לי אותך שאת כביכול דמיינת שאת שמנה והזקת לעצמך עוד ועוד וכמה שלא אמרו לך שאת רזה בעיני עצמך במראה את לא מרוצה! איך את כיום עם עצמך? תהיי גאה בעצמך שניצחת את האנורקסיה כי זה לא פשוט בכלל לשנות את דפוס החשיבה בראש אבל עובדה שהצלחת! ואני גם מאחלת לך מכל הלב לחוות את האימהות שאת כמהה לה זה אומר שאת בשלה ואת תהיי אמא נפלאה את עדיין צעירה אין לך למהר אני התחתנתי רק בגיל 25 ולא היה קורה כלום אם הייתי מחכה עוד חמש שנים אבל כך זה יצא... בכל מקרה, האימהות לא באה לי בקלות היו לי הרבה קשיים ועברנו טיפולים פסיכולוגים עם השניים זא, אני כי הדברים השתבשו היו בעיות התפתחות ו..בטיפול הזה שהיה במקור אמור להיות הדרכת הורים הפך לטיפול פסיכולוגי ונפתח כל הפגיעה המינית שאני עברתי זה כנראה היה חייב להיפתח מתישהוא ועוד דברים מהעבר שלי ששכחתי נפתחו פתאום אז הבאת תינוקות לעולם וגידולם זה נפלא אבל לא פשוט אבל כיום שהם גדלו והתגברנו אני מסתכלת לאחור וזה היה שווה הכל! את כל המאמצים... וזה שווה את כל הדרך הקשה שולחת לך חיבוק אוהב חזרה פרת היקרה, סמויה

אחרי כזה סדר ענקקקק אפשר לחגוג ולעשות קולולולולוווווווווווווווווווו כל הכבוד נשמה את גדולה מהחיים אחלה בחירות עשית להפטר מכל מה שכבר לא בשימוש וגם לא יחזור לשימוש זה בהחלט צעד גדול את פשוט אומרת לעצמך אני לשם לא חוזרת יותר כל הכבוד מאמי בהצלחה

בהחלט עשיתי צעד! אני שומרת את האוסף הזה כבר שנים ולא נותנת עם כל ילד שנוסף רק אוספת ושומרת והגיע הזמן לשחרר היא עדיין לא לקחה, רק אספתי לה בצד לפי אמונה עד שהיא תלד בינתיים זה עדיין כאן אולי אתחרט.. סתם אבל רק שהדברים ייצאו מכאן אז באמת ארגיש שמשהו השתחרר (: סמויה

את מחליטה אך? וכמה? עד מתי... ובכל זאת את מרגישה צורך בטקס להיפרד מבגדי ההריון... בכל מחיר בהצערת כוונות לא עוד הריונות ילדים נוספים יש משמעות עבורך?האם זה יתקע עוד קצת איי שם למעלה ? מה שבטוח את רוצה להתחיל לחיות... זה הזמן כבר עכשיו אל תחכי שיגדלו.... איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעי תקיפה מינית