מתקשה לכתוב אבל אנסה בכול זאת

קצת קשה לי עכשיו לשבת ולכתוב את מה שעברתי,עד לפני חודש חשבתי שזה סוד שאני ייקח איתי לקבר,אבל בדיוק לפני חודש פתחתי את זה וסיפרתי לאשתי את מה שעברתי לפני 17 שנה כשהייתי בגיל 13. התחלתי גם עכשיו טיפול פסיכולוגי שמאוד מקווה שיעזור לי לצאת לדרך חדשה כי עד עכשיו אני תקוע בחיים ולא מתקדם לשום מקום. כמו שאמרתי בגיל 13 נפלתי קורבן להתעללות מינית קשה מצד שישה נערים בני 16 ו-17 שהפכו אותי לבובה שלהם ועשו בי כול מה שרק רצו. זה קרה במקווה השכונתי מקום שאליו הייתי בורח כדי להיות לבד הייתי מתגנב לשם בשבתות שאין שם אף אחד ושוחה במים ,עד שיום אחד התגנבו לשם כמה נערים , וכשראיתי אותם התביישתי אז התחלתי לצאת מהמים. אני לא יודע מה התחיל את זה אבל הם התחילו לצחוק עליי ולקלל אותי אחד מהם תפס אותי פתאום ואחרים התחילו לגעת בי ,התחילו לקרוא לי הומו אתה אוהב את זה...מצטער קצת עדיין קשה לי לכתוב את מה שעברתי אבל זה נמשך חודש וחצי בכול שבת הם הכריחו אותי להגיע לשם והם היו עושים בי מה שהם רוצים. אני עד היום חי בתחושה שאני אשם בכול מה שקרה שאני המשכתי ללכת כול לשבת לשם בניגוד לרצוני, שיכולתי לא ללכת לשם , שיכולתי לספר למישהו אבל לא עשיתי את זה.

הי אסף, כל מבינה את הקושי לפגוש את המקומות הללו, לאפשר לעצמנו להבין ולהפנים שזה חלק מחיינו... הלוואי והיו ממציאים תרופת פלא לכאבים שכאלו, הלוואי והייתה איזושהיא דרך לסדוק את הסודיות, את האשמה ועוד כל מיני תחושות ממיתות. אבל כנראה שרק עבודה עדינה, מפגש הדרגתי עם הכאוס הזה, הקשבה מדויקת ליכולות שלנו והיאחזות עיקשת בידיעה שלא תמיד מורגשת וחיה בתוכנו - הידיעה שמה שהיה שם אינו משקף בשום צורה אותנו או את שאנו ראויים לו. אני רוצה בשבילך, שיהיה לך את כול הכוח והאומץ להיות בשבילך, להיות איתך. טוב שכתבת, עצם הכתיבה מרגישה לי כמו רצון עמוק להיחלצות, לחיים. שמור עליך, הכי שאתה יכול, מנסה לרצות.

אתה בהחלט מוזמן להיות חלק לכתוב ולשתף בכל אשר תרצה. במצבים מסויימים שהכתוב יכול להיות קשה אנחנו מוספים- טריגר בכדי לאפשר בחירה להכנס או לא להודעה. או לפחות להתכונן לתוכן קשה. מצטערת על החויה הנוראית והטראומטית שעברת התעללות לאורך כל כך הרבה זמן וברור שאין זו אשמתך הם הפעילו עלייך כוחות , מנפולציה פסיכולוגית ופגעו בך היית קטין ולא היה לך הכוח ויכול לעצור זאת ובכל עצרת זאת... המשכת לחיות למרות שמשהו בפנים מת גררת סוד אפל וגדול כל כך הרבה שנים ועכשיו מצאת את האדם הנכון הכוחות והאומץ לשתף ולא להשאר לבד אני מקווה לראותך איתנו מחזקת אותך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית התחתנת

אני שמחה שכתבתה את הדברים שישבו לך על הלב כרגע ולו בגלל ששברתה את מחסום השתיקה. אתה לא צריך לשתוק יותר ולא צריך להשאר עם זה לבד. מצטערת שעברתה דברים כל כך קשים. אני יודעת מניסיוי ובכלל שאף אחד לא בוחר להפגע, וגם אם הלכתה לשם בכל שבת, זה לא היה בגלל שרציתה אלא בגלל שאולצתה. יותר מיזה אני בטוחה שידעתה בדיוק בפני מה אתה עומד ועשיתה את הטוב ביותר שיכולתה בהתייחס לכך שהייתה לבד מול שישה נערים גדולים מימך. לא היה לך סיכוי לגבור עליהם. עשיתה את הכי טוב שיכולתה כדי לשמור על עצמך ואין לך שום שמץ של אשמה בזה שעברתה את מה שעברתה. מספיק הפחד, האימה והבעתה שחוויתה כדי לאבן ולשתק אותך. עשיתה כמיטב יכולתך ואני מאמינה שאף אחד לא היה יכול לעשות את זה אחרת או יותר טוב מימך, אף אחד לא היה יכול לעצור חבורה כזאת שמשתלחת בך בלי רחמים. ולא סיפרתה כי זה מפחיד נורא. מפחיד שיצחקו, שלא יאמינו, שלא יבינו, שלא יתמכו. זאת מילה שלך מול מילה של שישה נערים שהיו נגדך. זה מרגיש כמו חסר סיכוי ועשיתה כמיטב יכולתך. עשיתה המון וזה לא מובן מאליו בכלל. תמשיך לכתוב במינונים הנכונים לך. מקווה שהטיפול יקל עליך את ההתמודדות עם כל זה ומקווה שאישתך תומכת בך ואיתך במסע הזה. כאן איתך, מציאות אחרת

בעיניי הייתה קורבן לאונס טראומה לא קלה שמחה שהתחלת לשבור את קשר השתיקה בעיקר עם בת זוגתך כפי שראית נפגעי תקיפה מינית זה לא רק בנות, נשים או ילדות גם בנים נאנסים ומותקפים מינית, לצערי ובכלל, כל אדם בין אם הוא גבר אישה ילד או ילדה שהוא חלש וחסר אונים בסיטואציה שנוצל או נכפה עליו והוא לא יכול היה להגיב נלקחה ממנו היכולת להגיב הוא בעצם קורבן וגם אתה ולכן הפורום כאן הוא בשבילך להתייעץ ולהיתמך מאחלת לך המון הצלחה בטיפול ועם בת זוגתך סמויה

לא פשוט ובהחלט לא מובן מאליו לפתוח את סגור ליבך אפילו בפני אשתך ולספר לה את מה שעוללו לך ,אתה כנראה מאוד סומך עליה שהיא תהיה שם עבורך ולזה אומרים-כל הכבוד!!! שמחה שמצאת כאן מקום לפנות ולפתוח את הכאב שלך אתה בהחלט נמצא במקום הנכון טוב לדעת שאתה הולך לטיפול , מאוד מקווה שהפסיכולוג שלך מבין בנושא של תקיפות מיניות-לא כל פסיכולוג מוכשר לטפל בנושא עדין שכזה ,מאחלת לך המון כוחות הנפש להתמודד עם מה שיצוץ ויעלה בטיפול , משום מה גברים שחווים כל מיני תקיפות או מעשי אינוס אינם מרשים לעצמם להפתח ולדבר -כמה חבל כנס ושתף מתי שנוח לך ומרגיש לך צורך ואנחנו כאן יומטוב