קצת עלי

שלום בנות, אני בת 21 עובדת משרה מלאה- מורה לאנגלית בביה"ס היסודי. לפני 6 שנים עברתי אונס שנמשך 4 שנים!!! האונס הוא לא אחר מבעלה הטרי של אחותי (-שנה לאחר נישואיהם הכל התחיל...) אולי אתן תמהות : איך לא דיברתי היה לי הרבה זמן לספר למשהו, איך לא ראו.... אני שתקתי כי פחדתי, פחדתי שלא יאמינו, שלא יבינו, לא ידעתי איך לספר, ובכלל למי לספר מי יתמוך ומי יצרח מה יקרה אחרי שאספר ..... והכי מכל הייתי בטוחה שזאת אני ש'התחלתי איתו'- האשמה עצמית.... קשה לי להמשיך ולספר מה קרה ואיך זה הסתיים (אם בכלל), אולי פעם אחרת... אבל כיום אני שנתיים לאחר המקרים הרבים של ההתעללות, מטפלת בעצמי אצל פסיכולוגית מעולה שהצליחה במקצת להסיר לי את האשמה העצמית... קשה לי במהלך התקין של החיים, חשבתי על להתאבד ואפילו ניסיתי כמה פעמים, אני כרגע נוטלת כדורים כדי שאשמור על שפיות ואתפקד, כמו שאמרתי אני מחזיקה חזק- אני עובדת משרה מלאה... (-הפסיכולוגית שלחה אותי לפסיכיאטר...) עד כאן לעכשיו, ביי .

היי, "ברוכה" הבאה.. (לא יודעת מה להגיד).. בכל מקרה, את יכולה תמיד לשתף פה. רציתי להגיד משהו, אבל מעדיפה שלא כדי לא לערער אותך. לפעמים קוטלים אותי בגלל שאני אומרת מה שאני חושבת, ואני פשוט לא רוצה להרוס לך את מצב הרוח איכשהוא. בכל מקרה, את תמיד יכולה לכתוב כאן..

עד כמה שיהיה לי קשה אני רוצה שתאמרי איכפט לי לשמוע...

עצוב שהיית צריכה לעבור גהנום כדי לבוא אבל שמה שמצאת אותנו ועזרת אומץ לכתוב את צעירה ואם תתמידי בדרך שבחרת בה כרגע עתידך מובטח להיות טוב יותר שתפי מתי וכמה שאת צריכה ,אני כאן איתך

מצטערת שעברת גהנום שכזה, ועוד יותר שהיית לגמרי לבד בתוך הסיוט הזה. מבינה את כל החששות לספר, אבל יגיע רגע שבו את תדעי שהאמת שלך חזקה יותר מהכל, וכשזה יגיע את תעמדי חזקה מאחורי האמת שלך ותדעי שהפחד לא שייך לך כי לא עשית שום דבר רע ואת לא אשמה בדבר. הבושה והאחריות לגמרי שלו ולא שלך, ואם יש מקום לכעס זה לא יהיה עליך אלא עליו..... שמחה בשבילך שאת מחזיקה במשרה מלאה ועובדת למרות כל הקשיים. זה המון המון ולא מובן מאליו. תמשיכי לכתוב עד כמה שנכון לך. שלך ואיתך - מציאות אחרת

לא כתבתי שהייתי לבד בכל הסיפור הזה ורק מי שמבין בין השורות יכול להבין זאת אז תודה.. אכן 4 שנים אני שומרת סוד זה אף אחד לא שם לב לכל הסימנים שעשיתי- פיתחתי אנורקסיה, הבאתי סיפורים רבים וחלקם מומצאים על בנות שעברו חוויה כמו שלי והבעתי הזדהות בסיפורן והכל כדי שישימו לב אלי, למה שקורה איתי אבל אף לא אחד שם לב ולא ראה שאני בן אדם כבוי, בן אדם שנרצח בדם קר... כיום שנתיים לאחר טיפול ועדיין הצלחתי לספר להורי, הם לא מאשימים אותי אבל לא מבינים מה עבר עלי... בתחילה זה היה קשה לי אבל עכשיו שאני על כדורים אני לא צריכה מידי את התמיכה שלהם אבל זה מאוד חבל שהם לא מספקים לי תמיכה זו... שוב - תודה על ההבנה, אפרת

את היית ממש ילדה! בעלה של אחותך הוא עבריין מין ואנס! והוא צריך להיענש על זה!!!!! אני מבינה שפתחת את הסיפור בפני המטפלת שלך וגם כאן זה אומר שהתחלת לשבור את קשר השתיקה מקווה שתגיעי לעוד גורמים ושיהיה לך כוח להצביע עליו ולהאשים אותו!! ושהוא ייענש על מעשיו במלוא החומרה גם אם זה יחולל מהומה במשפחה שלכם, ויפגע באחותך ובאימך מן הסתם את צריכה להגיד את האמת על מה שקרה, למה שתקחי על עצמך בלבד את גודל הפגיעה? את לא אשמה, את היית ילדה וגם לא קשור לגיל, גם נשים מנוצלות ונאנסות ושותקות , לא רק ילדות. אך במקרה שלך את היית ילדה, מה כבר יכולת לעשות נגדו?? תזכרי שהוא צריך להיענש!! ויכולים להעניש אותו, זה עדיין "טרי" את כולה בת 21, הפגיעה התרחשה לפני שש שנים שאת היית קטינה, עדיין אין חוק התיישנות.. ובלי קשר לזה, הוא צריך להיענש!! שולחת לך חיבוק, סמויה

אני עוד לא בשלב שיכול להצביע עליו ולאמר לו בפנים רוצח שכמוך... אני עוד לא מאמינה שזה קרה, בקושי לפני כמה חודשים (-7) אמרתי לו שיסתלק ושהוא אנס אותי, הוא הגיב: מה? אני אף פעם לא עשיתי לך משהו רע.. וכשפירטתי קצת יותר הוא צעק עלי ואיים... בקיצור אני עוד לא בשלב זה אבל אני מודה לך על עידודך שולחת חיבוק חוזר אפרת

מצטערת לשמוע על הטראומה הנוראית שעברת הכל לבד סוד נורא שמחה שהיגעת למטפלת הנכונה עבורך את בחורה חזקה עם כוחות רבים את עובדת ומפרנסת את עצמך נגד כל הסיכויים מוכיחה שלא ינצחו אותך. תזכרי זאת לאורך כל הדרך כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית