אידה נשמה, זקוקה לעזרתך (אולי טריגר)
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לא רוצה להזדהות, מפני שיש מצב שהבת שלי תיכנס לכאן. כותבת לך זו שפגשת במקרה בקניון לא מזמן... את יודעת מ אני, נכון?... אז רציתי לשמוע את עצתך הנחשבת, מכיוון שאני כבר כמה שנים לא בטיפול, וקרו שינויים בשנה האחרונה, שינויים שהמשך הזמן ממש מטריםים אותי יותר ויותר. אבא שלי נפטר לפני פחות משנה, ואני עוברת תהליכים נוראיים עם עצמי. כל מיני תחושות שאולי סתם האשמתי אותו? שיקרתי? דמיינתי? במיוחד בזמן השבעה כשבאו בני במשפחה המורחבת, ואחת הדודות שלי שסיפרתי לה, ולא יכולתי להסתכל לה בעניים, כי למרות שנשבעה לא לספר הייתה לי יותר מתחושה שהיא ספרה, לפחות לחלק מהאחיות שלה... מאז שהוא מת אני בטלטלה ענקית עם עצמי, יותר מנותקת, יותר עם רגשות אשמה. אין לי טיפול כי הוא הסתיים אז, ואין מצב לחזור, אפילו התרופות הטנטי דכאוניות כבר לא מקילות עלי, אני מוצפת כמו בתקופה הראשונה שהכרת אותי... מה עושים. בא לי לברוח מהכל!!!!! כן גם מהילדים....
תיהיה חזקה יש לך את הכוחות...תעזרי לעצמך למצוא אותם! פני לטיפול ואל תשארי לבד אני מבינה את הטלטלה הקושי והכאב באובדן אובדן של אבא אובדן עם רגשות מעורבים הכל מתבלבל המציאות עם הדמיון הפחד שלא היו דברים מעולם פחד שאולי הכל רק בראש פחד להשתגע פחד מהכל אפשרי לעצמך להתאבל להפרד כל הרגשות הם לגיטימים מותר לכעוס, לאהוב, לשנוא הכל מחזקת אותך וממליצה בחום לא לבד פני לעזרה מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית
