טריגר - ממש בקרב
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מה יהייה איתי מוטרפת ללא מנוחה ללא שלווה דיי אין כוח אין אויר אין לי מטורגרת מכל דבר מוקפצת מכל שטות לא בטוחה לא יכולה אסור מותר אסור רוצה לנוח ובכל דקה מלחמה אין מנוחה אין שלווה לא בלילה ולא ביום לא כשעסוקה לא כשבטלה אין הפסקה גוף נפש גוף כל החושים הכל זוכרים חשים נחנקים מפחדת לנוח מפחדת לא ליפול הכל התמוטט עלי הכל וכולם אסור לי
מילים קשות. נראה לי שזה גל קשה וסוער במיוחד. הצפות, פלאשבקים, זכרונות קשים.. לא פשוט, בטח לא משהו שסוכריה על מקל יכולה לפתור.. (: בכז, שולחת לך חיבוק עוטף ומקווה שבקרוב יהיה קצת יותר טוב. סמויה נ.ב, אם כבר מדברים על זה אז היום במקום לאכול לא הפסקתי עם מסטיקים בזוקה סוכריות, שלוקים , עוגיות וכל מיני שטויות... עכשיו שאני כבר לא מניקה , גופי ברשותי ו..לא, לא מתחשק לי לאכול!! ועשכיו בא לי שוב על קפה ועוגה. טוב, זה מן יום שכזה.. בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע
לא יודעת זה גל ארוך שרק מתחיל ועבודה רבה לפניי תודה על החיבוק שולחת חזרה ובקשר לאוכל מכוון ואני אוכלת אכילה רגשית יודעת שזה קשור לפגיעה ולכן יקרה חושבת שכדאי לך לוותר על כל הגאנק ולאכול אוכל אמיתי הגאנק הזה בן כה וכה לא ממלא את החלל באמת . אני מאןוד ממליצה על הדרך של או איי . עוד חיבוק אוהב
אני קוראת את מה שאת כותבת מהיום שהתחלת. ברור שמשהו קשה עובר עליך כרגע אך אל לך לשכוח את העוצמות שיש בך (ויש לפי כתיבתך) מישהי חכמה אמרה לי שחשוב לומר לעצמך כשרע שכרגע רע לי כרגע אני לא מרגישה טוב ויש סיכויים גדולים מאוד שיגיעו גם הרבה רגעים טובים . חיבוק אמיץ רות
לא שוכחת שזה זמני לא שוכחת שיש בי עוצמות פשוט חייבת לפרוק ולהוציא אחרת באמת אני אשתגע יודעת שאני חייבת לעבור דרכו כדי להגיע לנקיון והשקט שאני רוצה עוברת באומץ בנחישות רבה אבל זה קשה זה סוחט זה מוטרף זה סיוט מתמשך ויחד איתו יש את הבעיות בשוטף ..... תודה יקרה על המילים החמות והעידוד חיבוק חזרה
בקרב כחו במלחמה אין מנוחה אין שלווה אין אוייר ואין גם כוח לחשוב שזה עוד גל שמציף את הגוף והנפש מציף את כל החושים כי זה מה שטיפול עושה כשהוא עובד כמו שצריך ואת עושה עבודה טובה כנראה אלה הם התוצאות של ההשקעה שלך זה לא שלילי למרות שזה מרגיש איום ונורא מחר זה כבר יראה אחרת ומחרשתיים גם אחרי המבול,,,,,,,,,, את כבר מיומנת נשמה מבינה אותך הכי שבעולם גמני חזרתי היום מטיפול הפוכה לגמרי ובנוסף המיגרנה מיום שישי שלא עוזבת אותי אז בכללללללל שולחת חיבוק חטולית
צודקת זה מראה שהטיפול עובד אבל זה קשה בטרוף נוגעת לא נוגעת בדברים שמוסתרים כל כך טוב דברים שקברתי 40 שנה שאני סוחבת בבטן קופסאת פנדורה שאני לא יודעת מה תוכנה והיא מפחידה ברמות על ...ופשוט כל הזמן נוספים פוגעים ופגיעות שזה מוטרף לחלוטין מרגישה חסרת אחריות שאני מרשה לעצמי לפתוח את התיבה כי זה יזעזע את כל היסודות את כל הערכים את כולי ובכלל מי אני כבר ? אוהבתמקווה שהמגרנה נרגעה
אני מאד מאד מבינה את הקושי שאיתו את מתמודדת עכשיו. הרגשה שמעל ראשך תלויה חרב ושברגע שהיא תיפול כל החיים וכל מה שידעת והכרת עד עכשיו ישתנו ויהפכו צורה, יתהפכו ומה שיווצר יהיה בלתי הפיך, עובדה קיימת וכל כך כואבת. אני מאמינה שמוטב לדעת את האמת ויהי מה על אף הכאב הבלתי ניסבל והקשה להכלה. זאת מישום שלאמת יש רק את הפנים שלה והיא אחת והיא קיימת ובעצם אנחנו מתקיימים על האמת שלנו שהיא בעצם הכוח שלנו. לאמת גם אם כואבת יש כוח, כי היא שלך. כל השאר הם דברים לא מבוססים ולא חזקים ואי אפשר להאחז בהם. אנחנו בנויים על האמת שלנו ורק מתוך האמת אפשר לצמוח כי היא הכי וודאית. מבינה את התהפוכות שהיא יכולה ליצור, את ההלם והשוק, אבל מתרגלים ומפנימים ובעיקר יודעים ומה שגלוי הרבה יותר חזק מהניסתר, כי הוא אמיתי ולא מטויח והחיים בנויים יציב על אמת. ככל ששיחזרתי יותר לעומק הרגשתי שהשמיים עומדים ליפול עלי ואין טעם להמשיך, אבל מי שאני ומן הסתם גם מי שאת בנוי על האמת שלך ומכאן אפשר לצמוח כי מקבלים מפנימים ומעכלים אותה. מבינים את הדפוסים שנוצרו מהאמת הזאת. אוהבת אותך יקרה ויודעת שאת בדרך הנכונה וגם אם זה כואב זה רק יחשל אותך ולא יפיל, כי מה שיוצא הוא גם מה שאת יככולה להכיל, אחרת זה לא היה יוצא. חיבוקים עדינים ועוטפים מכל הלב, שלך - מציאות אחרת
את אולי צודקת בהגיון זה נראה נהדר אבל איזה חיים יש אחרי שאני אדע שכל היסודות שגדלתי עלהם רקובים אז מי אני פרי רקוב . כי אלה היסודות שלי זה חלק ממני , זאת אני . ובנתיים עד שאני אלמד מי אני יש לי לילות לבנים וסיוטים
מצטערת כל כל קשה הכל מלחמה יומיומית הגוף ונהנפש נאבקים בזכרונות בכאב מחזקת אותך יקרה מקווה שישתפר ותרגיש מחוזקת איתך אידה
מרגישה כמוך נאבקת לפתוח את העיניים בבוקר לצאת מהמיטה יכולה להגיד לך רק מה שאני אומרת לעצמי בכל יום מחדש הגהינום האמיתי כבר מאחורינו מה שנשאר זה שאריות שרדנו את הגרוע ביותר שאריות?? קטן עלינו!!! שולחת חיבוק מחזק דמעה