כל כך

שונאת את עצמי את התפקוד לכאורה שלי את העמדת הפנים שלי של אדם חי. בא לי למות מגיע לי למות אני לא מבינה בשביל מה לטרוח להמשיך לגרור אותי כמו חלל מת המלחמה נגמרה מזמן

את חייבת לקבל עזרה. אם את בכלל מדברת על זה, זה אומר שלא ויתרת, את פשוט מחפשת חיזוק כלשהוא. אז את חייבת לקבל עזרה, ואני בטוחה שתא יודעת מה האופציות, כן? אני לא רוצה להפיל את זה עליך, אבל אם לא יהיו מספיק אנשים טובים, לא יגיע השינוי, וצריכים אותך פה כדי לערוך את השינוי, תהי בטוחה בזה! ולא, את לא ריצפה, את הרבה יותר מזה, את פשוט צריכה להודות בזה, שהערך שלך הוא עצום!!!

על בסיס מה את אומרת שהערך שלי עצום?

סליחה , אבל קצת קשה לי עם הכינוי שלך הוא אומר הכל תחושות מאוד קשות-מובן מאליו אין דבר כזה שמגיע לך למות וכמובן שיש עבור מה לטרוח למה את אומרת שהמלחמה נגמרה מזמן? נכון שישנם מצבים מאוד קשים מצבים שמרגישים כמו חללים אך יש מה לעשות כדי לצאת משם האם את מטופלת באיזה שהו מקום? מאוד קשה לשאת את כל הנטל לבד זה בדוק! יכולה/רוצה לשתף ב,,,,,,,,מה שאת יכולה? אל תרימי ידיים בבקשה כל עוד אנחנו חיים מחובתנו להילחם על החיים שלנו כדי שנוכל לשפר אותם יודעת למה? כי--מגיע--לנו הכי--טוב --שיש !!! אנחנו הנבחרת הכי נבחרת ומשובחת שקיימת עלי אדמות אנחנו לא--הפגיעה שפגעו בנו-לא ולא אנחנו עולם ומלואו איתך חטולית

אני שייכת לאיזה מועדון ולא ידעתי...?

ראשית ברוכה הבאה לכאן. האמת היא שקשה לי לענות לך כי את מגיבה בחשדנות מהולה בטעם של תוקפנות וכעס ואני כרגע במצב שלא יכולה להכיל את זה. זאת הכנות שלי כרגע. ובכל זאת, המקום שבו את נמצאת ואיך שאת מרגישה עם עצמך הוא מקום שכולנו היינו בו וחלקינו במובן כזה או אחר עדיין מדשדשות בו, יוצאות מימנו וניכנסות בחזרה. ולשאלתך, הכוונה לכולנו הוא כל הניפגעות שנמצאות כאן ובכלל, כל מי שעברה פגיעה וגם את ניכללת בתוכן. ויש לך כוחות כי את כותבת את הדברים ומביעה את מה שאת מרגישה. זה מרגיש כמו שאת עדיין נאבקת על להשאר למרות ששומעים ורואים עד כמה קשה לך. מי שאין לה כוחות לא יכולה להתבטא כמוך ורק שותקת. טיפול הוא משהו חשוב שצריך לקחת כדי שיתנו לך כלים להתמודד ולשנות את ההרגשה שלך. ריצפה זה מה שהייתי במשך מרבית שנות חיי ובמובן מסויים לפעמים אני עדיין מרגישה כך בעצמי, כך שהתחושה הזאת מובנת ומוכרת לפחות לי ואני בטוחה שגם לאחרות. את עדיין מנסה למצוא דרך לעזור לעצמך, לכן חיפשת פורום ונכנסת לכאן. הדבר האחד שאני יכולה להגיד לך הוא שאם שרדת את הפגיעה את תוכלי גם לשרוד את ההתמודדות עם הזכרון שלה. את ראויה לחיים הכי טובים שאפשר מעצם היותך, בעיקר כי פגעו בך על לא עוול בכפך ולא מיתוך רצון או בחירה שלך. כל אדם ראוי לחיים ולאף אחד אין זכות לשלול מימך את הזכות לחיים. מי שראוי לקלון ולמות הם האנשים שפוגעים ככה, מי שפגע בך לא ראוי לחיים כי בעצם המעשים הפוגעניים שעשה הוא איבד את האנושיות שלו. זאת מישום שמי שפוגע בעצם רוצח את הנפש והנשמה ומשאיר אותה לחיות בכאילו כי ההרגשה היא שהכל מת בפנים. ובכל זאת הנפש והנשמה קבורים בתוכך עמוק עמוק מיתחת לכל הסבל שהיה מנת חלקך והם לעולם כל עוד את חייה ימשיכו להתקיים וכדי שיתקיימו טוב ויאפשרו לך לחיות חיים מלאים עם סיבה לקום בבוקר צריך לעבור טיפול וכאמור לרכוש כלים להתמודדות. מקווה שעניתי על הציפיות שלך. מציאות אחרת.

המילים הכואבות שלך גייסו את כולן לומר לך מילים טובות ומחבקות מילים של הזדהות עידוד ועזרה אך נראה שקשה לך אולי לא אמין אולי מגביר את הכאב את הזעם ואת דוחה מתקשה לקבל בועטת אנחנו בצד שלך! אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

בכנות אני מרגישה שאני מצטערת שהגעתי לכאן. אין לי כנראה ניסיון עם גלישה אבל מקום של תמיכה לא מצאתי פה. חלק מהתגובות היו באמת תומכות אבל חלקן פוגעות, בוטות ובלתי רגישות ואין לי שום כלים להתמודד איתן. זו היתה חוויה מבהילה עבורי באמת חבל (את יכולה שוב לעבור עליהן במקום באופן אוטומטי להשליך את האשמה על האורח) הרבה הצלחה בכל מקרה