היי, יש לכן עיצות
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
בשבילי איך לא להיראות "שקופה" או לא ליצור מצב בו בוהים בי? אז אני מבינה, יש גברים שאוהבים לבהות, ויש הרבה כאלה (יחסית), אז איך למנוע את זה? אזי ש את השיטות השונות להימנע מבהייה, אך זה רגעי. אני היחידה שחושבת שהם חולי נפש? זה מפריע לי ברמות הדבר הזה.
אך את מסתכלת על עצמך? האם את רואה את עצמך? את הצרכים שלך? האם את שמה עצמך במקום ראשון? מטפלת ומטפחת מרגישה שאת שווה? כאן מתחילה העבודה... לגבי הבהיה בך... אני מבינה שלא נוח לך מה קורה לך כשזה קורה? האם את נבוכה? משתבללת נעה בחוסר נוחות אולי הדרך פשוט לומר עם בטחון אני מבקשת... מה דעתך? איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות בנפגעות תקיפה מינית
מטפחת?
מכירה את התופעה, בהחלט. לא נעים, מביך גם, בעיניי הרבה פעמים מרגיז... ממ, השאלה באמת איזה תחושות זה מעורר אצלך? לפעמים עוברות לי מחשבות בראש שאלה מבטים עם כוונות/רמיזות מיניות, לפעמים אני תוהה אם אני מגזימה עם המחשבה הזו (בגלל מה שעברתי...) אם זה מעצבן אותך ואת מרגישה שזה מוגזם, אני חושבת שזכותך להעיר...אם אלה סתם אנשים ברחוב שאת חולפת על פניהם, אז אולי לנסות להתעלם. אני מסתכלת על עצמי, מנסה להיות מרוכזת בעצמי וברצון שלי לשדר ביטחון ולהתעלם מאותן בהיות. וכבר הספקתי להגיד למישהו מסויים כמה פעמים בחצי צחוק חצי עצבים כשבהה בי לא מעט זמן, ועוד במצב של ישיבה=סטטי (ולא תוך כדי הליכה) "לא צריך להסתכל עליי כ"כ הרבה, אני לא טלויזיה"... ומאז הזכרתי לו את זה ש"אני לא טלויזיה". לדעתי, זה הביך אותו וזה לאט לאט גרם לו להפסיק ולהתייחס אליי יותר ברצינות. שיהיה לך יום נפלא :)
להבין את המח הגברי ואז אפתור את זה (אןלי). מה שעבד אצלי חלקית זה לקרוא עיתון כך שהוא לא רואה אותי וזה עבד לכמה זמן. עשיתי עוד דבר - הסתכלתי על גבר אחר (בחור צעיר) בהערצה מזוייפת, זה גם עבד לרגע. לצערי זה לא החזיק, כי הוא פסיכופט.
