חטוליתי וינשוף וכל הבנות שמזמן לא כתבו, וגם חג שמח

אתן חסרות לי, ואני מאד אשמח אם תשמיעו קול קטנטן, רק לדעת שאתן בסדר. ולכולן שבת שלום וחג שמח. שלכן - מציאות אחרת

שבת שלום יקרה מה שלומך? גם אותך הרבה זמן לא ראינו, למרות שאת דואגת להכנס ולהגיב היה קצת שקט מה איתך? אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

צודקת במאת האחוזים. לא כתבתי עלי כי קשה מידי. אני כבר חודש בתוך כאב נורא גדול. לא ישנה כמעט, בקיצור נורא כואבת. אני לא בקטע של מחשבות רעות או משהו בסגנון, אבל פשוט כואב. המון פורקת באמצעות הכלים שאני מכירה, הרבה בכי וגם עוד דרכים לפרוק. ועדיין קשה כי זה החלק הכי קשה בהתמודדות שלי, והוא משהוא לא פתיר שהדרך היחידה להתגבר עליו הוא ללמוד לחיות איתו ולהשלים איתו. אני כנראה לא מוכנה להשלים עם זה ולא מוכנה לקבל ש"הורי" (רק בהגדרה בגלל הפן הביולוגי הם "הורי" בכל הדרכים האחרות הם לא) שנאו, והצטערו במילים שאמרו לי כל חיי על שנולדתי וכל חיי רק שמעתי מהם שחבל שנולדתי והלוואי שאמות בכל וריאציה אפשרית. מן הסתם לא אהבו אותי. לא מסתדרת עם זה, אין מה שימלא את הבור הזה. שום דבר לא בטוח ולא וודאי, ואין את הכוח המניע לחיים, אין מנוע לחיים, אין את הכוח. צריך לייצר אותו לבד ולי זה קשה מאד. מרגיש לי פתתי להרגיש ככה, כי מי צריך את האהבה של יצורים מעוותים כאלה? מה זה יתן לי? אבל כנראה שהרגש מדבר אחרת ואני לא מסתדרת עם לוותר על זה..... בקיצור כתבתי ואני בספק אם לשלוח את זה כי זה מרגיש לי מגוחך לרצות דבר כזה, אבל זו האמת שלי... :( מציאות אחרת

תודה על המילים החמות ועל הדאגה וההתעניינות. בתוך כאב גדול כרגע, אבל גם עוד הרבה רגשות אחרים, והכל בתנועה. לא מסוגלת להחשף בשלב זה, עמוסה ומתביישת בהכל, לא יכולה להשלים עם... או לקבל את. חג שמח ושוב תודה, שלך - מציאות אחרת