לא יכולה יותר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
בחרתי בחיים ואני אמורה לחיות אותם. כדי שזה יקרה אני חייבת להיות מחוברת לרגש כל הזמן, כי חיים עם רגש ולא בניתוק. כי להיות בניתוק זה לחיות על טייס אוטומטי. וזה בעצם לא חיים אלא להיות זומבי. אז אני מחוייבת להיות מחוברת רגשית, וזה כואב, ומרסק כל חלק בי, ואני כבר מותשת מהתהליך הזה. מי צריך את זה? אם המשמעות של לחיות זה לכאוב ככה, מוטב לא להרגיש ולהיות על טייס אוטומטי, זומבי לכל דבר. איזה מן חיים אילו, זה סיוט, סבל וכאב ברמות לא הגיוניות. בשביל מה לסבול ככה? ומן הסתם אני אפילו לא מצליחה להתנתק. תקועה עמוק עמוק בכאב שאין לא מענה ואין לא פיתרון, והוא רק מחסל אותי ומתיש. אין לי כוח לסבול כך יותר, ואם זאת המשמעות של חיים, אז לא תודה, בא לי לוותר ולחזור לנישה הבטוחה של לא להרגיש כלום ולא לדעת כלום ושהכל יעבור לידי ולא בתוכי. מצטערת שנפלתי עליכם, לא היה לי איפה להוציא את זה. וגם להוציא לא עוזר. נגמרו לי הכוחות, נגמר לי הכוח לבכות והדמעות לא מפסיקות, כי צריך לעבור דרך הכאב, עד הסוף כדי שזה ישתחרר רק שאין לי כוח יותר זה קשה מידי.... רק כשהכאב ישתחרר אפשר יהיה להתחיל לנשום, רק שהכאב הזה לא מראה סימנים של סוף. סליחה, מציאות אחרת
אין לי ככ מילים אבל שולחת חיבוק ופרח דמעה
תודה על החיבוק והפרח. מחמם את הלב ובדיוק מה שהייתי צריכה. חיבוק גם לך, שלך - מציאות אחרת
בחרת במסלול המהיר עם כל האומץ וידעת שתיצטרכי המון כוחות . כן זה קשה ואת מסתכלת לכאב שבתוכך מתוך אומץ יש בך כוחות וחבל שאת עדין לא רואה אותם תזכרי לנשום ולצחוק ...ותזכרי שגם אלו רגשות ואחרי שיעבור הכאב את תחושי שמחה ועצב וכאב ואת כל קשת הרגשות אוהבת ומחבקת ומאמינה בך מכלל הלב
הבנתי כבר שאני חייבת לעבור דרך הכאב הזה ודרך הכל כדי לנצח את הסיוט הזה. הפעם זה קשה יותר מהכל. בשבילי הפגיעה כולה מתגמדת ליד הכאב הזה, והוא אכן כאב על המהות שלי שניגזלה מימני ושאין לה תחליף. שום דבר לא יכול להחליף את החסך הזה ואין שום דבר שיכול למלא את הריק הזה. צריך ללמוד לחיות עם זה ולהשלים עם זה, ואני לא מרגישה שאני מסוגלת, ומצד שני מרגישה לא בסדר עם ההרגשה הזאת שאני לא כולה. תודה על המילים החמות. תודה שאת איתי ומאמינה בי. אוהבת ומחבקת, שלך - מציאות אחרת
אני כל כך מזדהה איתך- וגם לי אין תשובות על למה את -אני -וכולנו צריכות לסבול כל כך- ואת מותשת וכואבת כל כך ושום דבר לא מנחם- רוצה להגיד לך שאני איתך- את לא לבד- את תעבירי את זה- וכן-יהיה סוף לכל הסבל הזה-שלך-ינשוף
תודה רבה על המילים החמות. מצטערת שגם לך קשה כל כך. מקווה שיעבור כבר. זה פשוט מטורף לכאוב ככה. אין כוח. שיבואו ימים טובים יותר, חיבוק, שלך - מציאות אחרת
מה שלומך היום? האם ישנה הקלה??? מצטערת שכך את מרגישה אנחנו צרכים להתאמץ כל בוקר לראות את השמש הזורחת. להציב לנו מטרות שנוכל לשאוף ולהגשים להעפיל על הכאב לתת משמעות כדי שתוכלי לענות לעצמך למה??!!! כי יש סיבה להמשיך ולא לוותר אל תאבדי את התקווה איתך מחבקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית
אני עדיין באותו המצב, ללא שינוי, מרוסקת. המהות של הבן אדם היא האהבה. האהבה היא המנוע לחיים. היא זאת שנותנת את הכוח לנוע ולזוז. אני מרגישה שאין לי את המהות הזאת או את המנוע לחיים. העובדות מדברות בעד עצמן. אין לי את הכוחות לייצר את זה, זה היה אמור להיות מושרש בי כמו בכולנו. בלי זה פשוט אין משמעות לשום דבר. הכל ריק ומרוקן, אני ריקה לגמרי. סליחה לא מדוייק, אני עמוסה בכאב, ואין מקום לשום דבר אחר. החיים אמורים להיות גם וגם. שמחה וכאב,אושר ויגון. כרגע יש בי פיצוץ של כאב גועה שעולה על גדותיו. לא מרגישה שום דבר אחר. אין אפילו מקום לאוויר. חייבים לעבור דרך הכאב, כי אין קיצורי דרך. אני עוברת בתוכו, כבר "חרשתי" שם וזה לא נגמר. ועד שה לא יגמר, אין מקום למשהו אחר. פשוט מטורף לעבור תהליך כזה מיתוך בחירה פנימית לא להתנתק, כי כבר אין לי שליטה על זה. כאילו רוצה להתנתק קצת כדי לנוח ואי אפשר, לא מצליחה. פעם הייתי מתנתקת כמו שנגעתי בקצה של הכאב..... סליחה על ההשתפכות, תודה על המילים החמות. שלך - מציאות אחרת
