בנות!!!

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

24/12/2010 | 09:01 | מאת: penny

לא היה לי מחשב באסהההה ועכשיו הוא תוקן אז אני כאן הימים האחרונים מוזרים ואני מרגישה שאני צריכה עיצה אני גרה באיזור המרכז עם עבודה מהממת בחברה גדולה. רוב החברים מסביבי יותר גדולים בהרבה, ממוצע הגילאים שם נע בין 27 ל30 ואני פצפונת בת 22 ובאמת כולם אומרים שאיזה יופי שתפסתי עבודה כזאת בגיל כזה והלב שלי בעיר אחרת. תרתי משמע. אקס מיתולוגי ובכלל עיר שאני כל כך רוצה לחזור אליה ואני מבולבלת. עם הרבה חובות לבנק ורק העבודה הזאת יכולה לסדר את זה אבל בינינו שעתיים בבוקר בעבודה ועולה חום בלתי מוסבר שמראה לי כמה לא טוב לי במקום בו אני כרגע. אחחחחחחחחחחח חבר טוב בחו"ל מנהל עגלות וכבר שנה מבקש שאני אבוא גם שם יש כסף, אבל סיכון כמו בכל עגלות שיהיו אנשים שאני לא אסתדר איתם ואני לא יודעת. מה אתן חושבות???

לקריאה נוספת והעמקה
25/12/2010 | 13:25 | מאת: שחף

טוב שחזר המחשב ואת חזרת אלינו :) ברוכה השבה! בנוגע לשאלתך אני אישית חושבת שלא טוב להישאר במקום שעושה לך רע עבודה אפשר למצוא בכל מקום, בכל עיר וחשוב שתרגישי טוב ושלמה עם עצמך במקום בו את נמצאת בקשר לעגלות בחו"ל... אם זאת נשמעת לך אופציה מעניינת אם את אוהבת התנסויות חדשות מקומות חדשים, אנשים חדשים את יכולה לנסות מקסימום, אם לא ימצא חן בעינייך ולא תרגישי שם טוב תמיד תוכלי לחזור תלכי עם האינטואיציות שלך עם מה שמרגיש לך נכון וטוב עבורך ואיך אומרים.... אם לא תנסי לא תדעי.... שתהיה לך שבת רגועה ונעימה שחף

28/12/2010 | 07:20 | מאת: penny

עגלות בחו"ל זה לא דבר שזר לי. עשיתי שם מה שנקרא כל מכל. עגלות וציורי שמן ובמלא מקומות. והמנהל שמה באפריקה עשה איתי עגלות גם לפני שנה ומשו. אני פשוט לא יודעת מה לעשות. כי אני מושפעת מרגשות שיש לי למישהו שגר פה בעיר אחרת. בעיר שתמיד עשתה לי טוב. והיינו ונפגעתי. והוא חזר ואמר כמה שהוא מצטער. ואני לא יודעת. הוא הציע לי לבלות איתו את ערב השנה החדשה. הוא יודע כמה שזה חשוב לי העניין של השנה החדשה. מבחינתי זה כמו גורל. והאדם שיהיה בידיים שלך בחצות, והמיקום שלך, יהיו הדברים הכי חשובים בחייך בשנה החדשה. אני צריכה עוד לעבוד קצת כדי לטוס לעגלות כי אין עליי מספיק כסף. תמיד דואגים שיישאר כסף לבטחון בחשבון. אני עדיין בדילמה. אבל נפלו עליי ימי מחלה משמיים ככה שיש בהחלט זמן לחשוב. תודה על קבלת הפנים המחודשת :)

25/12/2010 | 22:22 | מאת: בוחרת בשינוי

איפה שרע היית מספיק מעכשיו רק מקומות שעושים לך טוב ולא חשוב המחיר כי להיות במקום רע לוקח מחיר גדול יותר. חיבוקים לדרך ....

28/12/2010 | 07:22 | מאת: penny

אבל להחליט לנסוע לחו"ל ידרוש ממני סכום כסף בחשבון, כדי שלא נגיע לכאן ונתרסק מחובות. אני חושבת שאם אתה נשאר עוד קצת זמן במקום רע- בשביל שאח"כ יהיה טוב אז זה בסדר, לא ככה???

26/12/2010 | 01:06 | מאת: חטולית

שמחה שהמחשב שלך תוקן ואת כאן למען האמת בכלל נראה לי שכל מה שאת באמת רוצה זה לחזור הביתה אני לא יודעת אייך את רגילה להתנהל עם חשבונות הבנק שלך ואם העבודה שלך מסוגלת לעזור לך לסדר אותם אז בשביל מה לרוץ למקום אחר שאת לא בטוחה ששם יהיה לך טוב יותר? את בטוחה שהחום עולה לך רק בגלל שאת מרגישה שלא טוב לך במקום העבודה החדש שלך ? אולי זה רק בגלל הלחץ של כל מה שמטריד אותך ?אולי מקום העבודה שלך והתפקיד שלך גדול עלייך ? יש ממך צפיות שקשה לך לעמוד בהן ? אולי נסיעה הביתה לסופ"ש יכולה להסדיר לך את כל הבלגן ? סליחה על הבורות מה זה מנהל עגלות ? שהיה לך שבוע טוב חטולית

28/12/2010 | 07:25 | מאת: penny

הביתה בשבילי זה לא היכן שאמא נמצאת. זה בעיר שבה גרתי עצמאית ושמה גם יש המון קרובי משפחה שבאמת קרובים עבורי. ואקס מיתולוגי שאני שוקלת להאמין לשינוי שעבר ולחזור. עגלות זה מושג. זה כמו באסטה בקניון. לשמה כל הצעירים נוסעים אחרי הצבא, לעבוד בעגלות באמריקה או באירופה. יצא לי קצת להתנסות בעגלות, וחבר טוב משם הלך ונהיה קצת עצמאי ומנהל את העגלות בעצמו עכשיו. והציע לי לבוא. להרוויח קצת כסף.. זה הזדמנות לגור בחו"ל, ועובדים על אחוזים, ככה שככל שאתה יותר טוב ככה תרוויח יותר. אבל לנסוע לחו"ל זה תמיד סיכון. לכן כשנוסעים צריך להשאיר מאחור שלושה חודשים של ירידות קבועות של הבנק- בחשבון. וגם צריך לארגן כסף לכרטיס. גמני חושבת שאולי החום זה בגלל העבודה. אני נראלי שאם אגמור בדעתי לטוס אז המוטיבציה תעלה והחום יירד ואני אוכל להמשיך עוד חודש וקצת עבור הכסף לטיול. המשך שבוע מקסים יקרה :)

27/12/2010 | 01:22 | מאת:

טוב לראותך איתנו שאלה.. אם אפשר? יש פנטזיה כזו....שאי שם הרחק הכל יפתר אני עם עצמי, העבודה, כסף, חברים ועוד... תבדקי היטב נראה לי שהשינוי יבוא במקום הכי קרוב... אני חייבת לאמר מהכרות עניין העגלות יש לבדוק טוב טוב לא כל זהב נוצץ ויש שם הרבה אכזבות ומפח נפש מחפשת כתבה בהצלחה אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מיני

28/12/2010 | 07:29 | מאת: penny

אבל בעולם העגלות צברתי קצת נסיון. זה לא פנטזיה, זה תקווה. ותקווה יש בכל עבודה חדשה ודירה חדשה. התנסות ראשונה שלי היתה מדהימה. הגעתי למקום מדהים עם אנשים מדהימים ונהניתי מכל רגע, עד שמשטרת ההגירה החליטה שאנחנו לא באים לה בטוב וגירשה אותנו. התנסות שניה היתה חווייה נוראית. ואנשים מגעילים מנהלים זבל, וחבר אחד טוב שעבר איתי ממיקום למיקום בנסיון למצוא את עצמינו בארץ זרה וגדולה. וגם מזה למדתי והחכמתי. אח"כ היו הציורים. אבל לציורי שמן אני לא חוזרת. זה הורס את הגב... החבר הזה שמנהל את העגלות עכשיו זה חבר מהתקופה הראשונה שהיה בדירה שלי. הוא מכיר אותי כל כך טוב ויודע בדיוק מה אני צריכה. וזה גם עגלות של תחום שאני ממש מתחברת אליו, בניגוד של כל מה שעשיתי עד עכשיו. זה חיים אחרים בעגלות כי אתה לוקח כל דבר בצורה זמנית. אז שמה קל יותר. זה אשליה, אבל אולי הפשטות שבה תעזור לי קצת לנקות את הראש ולהעצים את חשבון הבנק שסובל די רבות משנים של בריחה ומעברי דירה. יש כל כך הרבה כתבות וראיתי ושמעתי אבל להיות שם זה אחרת הייתי שם ואני יודעת בלב שלם לאיזו אי יציבות אני נכנסת. תודה על הדאגה, לא בציניות. השינוי לא בא מקרוב כאן. הקרוב כאן הוא כואב, וקשה מאוד לשרוד בו אפילו עוד יום :/