היום חג האור, שמגרש את החושך????....

לא כתבתי הרבה זמן על עצמי, על הגהנום שעברנו בחודשיים האחרונים. והערב מדליקים נר ראשון, ואני אמורה לשמוח ולשמח ובא לי לצעוק. אתמול הבן שלי התגרש, אחרי שעבר גהנום עלי אדמות, ואני איתו מהצד השני של המתרס, כואבת את כאבו ומואשמת על ידו וע"י אביו בכל מה שקורה, כי פעם קורבן תמיד קורבן מן הסתם אני עדיין ותמיד הפח של כולם... עדיין קשה לי לכתוב על זה ועדיין יש בי תחושה מוזרה ומאד מערערת של אשמה וכאב, ומיצד שני הכל כל כך כואב, דחוס, מעוך ושורף ובעיקר חסום ותקוע בפנים ולא משתחרר. מנותקת כמו שממיזמן לא הייתי. סליחה... מציאות אחרת

חג שמח מציאות יקרה כל דלת שנסגר פותחת דלת אחרת! כך גם לבן שלך שעבר כל כך הרבה קשיים בדרך לחופש שלו! מאוד נוח להפיל עלייך אשמה , אבל את , אל תרשי לעצמך לקחת זאת עלייך כל אחד יש לו את האחריות לחייו ולהחלטות שהוא לוקח! יש לך מספיק על הגב בכדי שתקחי אחריות על הגרושים של בנך ועוד כאב! יקרה מאחלת לך שהאור יכנס לחייך בחג זה שתאפשרי לו להכנס ולגרש את החושך איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אני מקווה שמשהו בתוכי ישתנה מהר, כי כרגע אני מרגישה כמו בתוך וואקום שיונק אותי לתוכו. הכל נורא נורא סוער בפנים, עומד על בלימה לפני פיצוץ אדיר, וזה ככה כבר כמה ימים ובלתי ניסבל. הכל חסום וכלום לא יוצא, לא רגש או מילים ולא שום דבר אחר. רק נימאס לי להיות פח ואתמול העזתי להגיד להם שכרגע אני הפח שסופג וסופח את כל הזבל שלהם, אבל יבוא יום ואני אחזיר להם את הכל כי זה לא שלי.... תודה על המילים החמות והפרגון. חג שמח, שלך - מציאות אחרת

גם אני אוהבת אותך ותודה. מקווה רק שהתכוונת אלי עכשיו, ושלא נידחפתי... שלך - מציאות אחרת