אחרי שבת..

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

09/10/2010 | 21:14 | מאת: בובה על במה

סיוט 2 מהפוגעים היו לא פגעו בי פיזית אבל מילולית.......................!! או שהם דיברו על זכרונות ושאלו אותי מה אני עוד זוכרת.. כמובן שלא אמרתי כלום! לא משנה לא יודעת למה כותבת את זה.

לקריאה נוספת והעמקה
09/10/2010 | 22:53 | מאת: מציאו אחרת

בובה יקרה, מצטערת שעברת שבת כל כך קשה וטוב שהיא כבר נגמרה. מקווה שתצברי כוחות מחודשים ותתאוששי. מזל שלא פגעו בך ומצטערת שהקשו מילולית ובסחיטה רגשית על זכרונות. סליחה שאני קצרה במילים, הלב שלי מרוסק לגמרי. מאחלת לך רק טוב. שולחת חיבוק מרגיע. שלך - מציאות אחרת

09/10/2010 | 23:04 | מאת: בובה על במה

תודה על התגובה תודה שהגבת לי למרות שליבך מרוסק.. מצטערת גם לשמוע שאת לא מרגישה טוב! שולחת גמלך חיבוק! (((((((((((((מציאות)))))))))))))))

09/10/2010 | 23:27 | מאת: אמא לוחמת

בובה יקרה, בפעם הבאה שתתקלי בהם, תקראי לי! אני יענה להם בטוח, לשרצים. לא מכירה את המקרה שלך ובטוחה שלא היה לך קל. מפחדת לומר לך משהו לא מתאים, כי לא יודעת באיזה סיטואציה נתקלת בהם, אז אני רק יחזק אותך, ואומר לך שאת אמיצה, בעצם הנוכחות שלך איתם באותו מקום. אולי איזה סטירה הגונה או איזה בלוק על הראש היה מדגים הכי טוב את התשובה לשאלות שלהם :-) ( אני סתם פורקת את התיסכול האישי שלי ) תסלחי לי אם אני מתמלאת עצבים בתגובה שלי, אני איתך. שיהיה לך שבוע נהדר, אמא

10/10/2010 | 00:06 | מאת: בובה על במה

כשמך כן את.. אהבתי את הכינוי.. או כמו שאומרים בדורנו "לייק" . :) לא תמיד הם מגיעים אלינו אבל יש עוד פוגע שגר ממש מתחתיי.. שאותו גם ראיתי השבת הוא היה אמור לאכול אצלינו ארוחת צהריים (אמא הזמינה) ובסוף הם לא רצו מזל.. הלוואי ולא הייתי צריכה להמשיך לשתוק. אבל אם הייתי אומרת משו אז כל המשפחה שלי היו חושבים אני חולת נפש.. מסתכלים עליי בצורה מוזרה.. כאילו נפלתי מהירח!! זה בסדר איך שכתבת הלוואי והיו לי הכוחות באמת ליישם את זה.. שבוע נהדר גמלך, אמא!

10/10/2010 | 00:05 | מאת:

מצטערת באמת ...זה קשה המקום הבטוח עבורך....הוא המקום הפוגע הביית שצריך להגן פוגע שוב והם שם בכל מקום בכל ארוע...בכל חג ושבת... הם לא פוחדים לפגוע שמרי על עצמך נסי להתרחק כמה שאת יכולה הנפש שלך רכה לא מגיע לך שיפגעו בך איתך מחזקת אידה עו"סMSW נפגעות תקיפה מינית הם לא עוז

10/10/2010 | 00:08 | מאת: בובה על במה

הבית מאז ומתמיד לא היה מקום כזה.. תמיד חששו לתת לי לצאת עם חברות כי פחדו שיפגעו בי בחוץ כמה אירוני שלא שמרו עליי מדברים הנעשים בבית.. תודה שאת כאן

11/10/2010 | 14:34 | מאת: חטולית

כמה באמת עצוב שהבית שהיה אמור להיות ביתך מיבצרך הפך להיות מקום כלא ועינויים עבורך כואבת איתך נשמה מחבקת המונים מאמי חטולית

12/10/2010 | 21:51 | מאת: בובה על במה