ערב לפני תחילת שנת הלימודים

כולם מתרגשים לקראת כך שהילדים מתחילים את שנת הלימודים החדשה ולי זה גורם להרגיש עצב רב אם בזמנו לא הייתי מקשיבה להורים שלי, היה יכול להיות לי היום ילד בן 7 ובטח עוד ילד בן 4 או משהו כזה. כי כשעמדנו להתחתן חשבנו להביא ילד וההורים אמרו לי שלא אוכל ללמוד אם יהיה לי ילד. אז ויתרנו על הרעיון. אז הנה אני לומדת ומתכוונת להמשיך ללמוד הלאה... ואין לי ילדים ואלוהים יודע מתי יהיו אם בכלל... וכואב לי על השנים שהולכות... וכואב לי על זה שאין לי משפחה משלי אומנם אני נשואה ויש לנו 2 חתולים ותוכי ודגים, אבל זאת לא בדיוק משפחה ובכל זת אני רוצה להמשיך ללמוד כי אני רגילה לראות את עצמי הילדה הלא מוצלחת של המשפחה, הילדה הבעייתית ואני כל יום מחדש מנסה להוכיח להם ולעצמי שאני יכולה הרבה יותר ממה שהם חושבים שאולי אני יכולה אפילו יותר ממה שהם יכולים אני רוצה שיבוא יום והם יראו כמה השגתי וידעו להעריך את זה ויקנאו כי אני אהיה יותר טובה מהם, כי אני יכולה יותר ממה שהם יכולים אני רוצה להתנקם בהם על כל השנים האלו שבמהלכן גרמו לי להרגיש נחותה ובעייתית ותמיד כביכול ידעו יותר טוב ממני מה טוב בשבילי ואני מרגישה דוחה ומגעילה בגלל ההרגשה הזאת של הערב אבל לא אכפת לי - אני רוצה שירגישו נחותים ממני רק שזה לא יתן לי כלום כי ככה כל החיים שלי אני אשאר במירוץ אחר ההצלחה ובחיים לא אצליח להרגיש מאושרת אף פעם הרי לא יהיה מספיק לי תמיד אני ארצה עוד ועוד ואני אפספס את כל החיים אני ארדוף אחר משהו שלא קיים במקום לחיות את החיים במלואם ואני מבינה את זה אבל בכל זאת עדיין לא מוכנה להתחיל לחיות האם אי פעם יגיע הרגע בו אהיה מוכנה? כמו שהייתי מוכנה אז, לפני 8 שנים וכשהם עצרו אותי והייתי טיפשה והקשבתי להם...

לא מצליחה לישון הראש עובד שעות נוספות מחשבות, מחשבות, מחשבות... קופצת מנושא לנושא במהלך היום הרגשתי טוב ועכשיו כמעט בוכה וצמרמורות כמעט בלי הפסקה וצריכה לקום בעוד 4 שעות וללכת לעבודה דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי רוצה ששוב יהיה טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כדור הרגעה ומחכה שיתחיל להשפיע. כשהבנות מגיעות מחר אני צריכה להיות במיטבי ועוד להספיק לעבוד, לנקות, לבשל, לראות עוד בית (אני צריכה לפנות כאן בסוף ספטמבר) כבר עייפה אבל פוחדת שכשאחזור למיטה החיים הפנימיים יתחילו לרחוש שוב...

יכול להיות שההורים שלך ראו מה שאת לא ראית. שילד זו השקעה ומחוייבות בלתי נגמרים. ששואב המון כוחות. נכון יש רגעי אושר ונחת רבים אבל גם מאמץ בלתי נדלה יציבות בגרות רגשית יכולת לצאת מעצמך אל הזולת והתמודדות עם עייפות ולחץ שחיקה מתח עימותים גבולות מה שאת רוצה יש בתמהיל הזה שנקרא הורות ואולי ההורים שלך מדאגה לך סברו שאת לא היית בשלה . ואולי היום את כן? האם אין בכוונתך לנסות ? מדוע?

אופיר, העניין הוא שתמיד הייתי מאוד בוגרת לגילי וההורים שלי ידעו את זה היטב והייתי בשלה לטפל בילד אז לא פחות מאשר היום... אם לא יותר אז הייתי הרבה יותר יציבה מבחינה רגשית וגם עם הרבה יותר כוחות והיום... היום זה נראה לי מסובך מדי התווספו יותר מדי גורמים, יותר מדי מכשולים... שנכון לעכשיו אני לא יודעת איך אני מתגברת עליהם כנראה זה עוד יכח לא מעט זמן

שחף יקרה מבינה שעברת לילה קשה, מקווה שהלילה עובר יותר טוב....ואת ישנה עכשיו וחולמת חלומות מתוקים... את מדברת על תחושת פיספוס.... על חוסר אמון בך... ביכולות שלך...ברצונות שלך.... מה שמשאיר אותך בהרגשת כישלון...."הילדה הלא מוצלחת ...." על צורך להוכיח כל הזמן...על תחרות מתישה ומעייפת את הנפש... כל כך קשה.... קשה.. לראות ולהרגיש את היכולות שלך... להאמין בעצמך.... ולהפסיק להוכיח... מקווה שתוכלי להאמין בעצמך... לעשות למען עצמך ולמען מה שעושה לך טוב.... שהקולות האלה יתרחקו אט אט ותוכלי לשמוע בקול חזק ואיתן...את הקול שלך!!! קול שיודע ומאמין בך... אני כבר שם מאמינה בך ומאמינה שהיום הזה יגיע... וגם תרגישי מוכנה ....גם להגשמת הצורך האמהי שפועם בך.... מחזקת אותך אידה

אני ישנה? בשעות כאלה??? ועוד חולמת חלומות מתוקים??????????? הגזמת!!!!!!!!!!! בדיוק עכשיו סיימתי לראות סרט על כרישים... :) סרט מצויר ומאוד חמוד אבל הלילה באמת הרבה יותר נעים מהקודם כי באתי לחברה ואנחנו ראינו טלוויזיה במקום לחפור בכל הפצעים...