אני לא מצליחה למצוא מילה שתגדיר נושא ט'

אני לא מצליחה לחבר אותיות למילים הכל כל כך הפוך ותמיד יש את הדבר הזה שנופל עלייך אחרון ומרסק לי את העולם ואת האמונה ואת התקווה החברה הכי טובה שלי האור שלי הכוח בניקיון שלי הכוח בכלל החצי השני שלי אנ יכולה להמשיך ככה עוד הרבה נפלה היא נפלה היא חזרה להשתמש ומרגע ששמעתי אני לא מצליחה לנשום אני לא מצליחה לעכל אני רוצה להתעורר ושהיא תגיד לי שזה לא נכון אנחנו הבטחנו שאם היא חוזרת מותר לי גם וההפך... יש לי אישור מבלי להרגיש אשמה אבל לא אכפת לי ממני כואבת אותה סעמק העולם המזדיין הזה

ילדונת יקרה, ברור לי שקשה לך לראות את חברתך הטובה שמשתמשת, ושזה מאד כואב לך. ואמנם הבטחתן זו לזו שאם מישהי מיכן תחזור להשתמש גם לשנייה מותר. אני מבינה שלהשתמש היא דרך טובה להקהות את הכאב, אבל אולי, ורק אולי אם את לא תחזרי להשתמש למרות ההסכם שלכן, ותראי לחברתך שאת חזקה ומחזיקה מעמד בלי להשתמש, אולי זה יתן מספיק כוח לחברתך לחזור בה מהשימוש ולהפסיק. אולי זו בדיוק הדחיפה שהיא צריכה כדי למאת מיזה. מה את אומרת? שלך ומחבקת - מציאות אחרת.

וכמו שכתבה מציאות חדשה עם את תישמרי על הנקיון שלך זה ישמור על החברה שלך . הרי רק מכוחם וניסיונם של החברים אנחנו מתחזקים . בהצלחה

נפילה.... היא עדיין יכולה לחזור בה תעזרי לה לצאת אל תצטרפי אליה היא תצטרף ותחזור אלייך ולנקיון תתחזקי מכך ועזרי לה ולעצמך בכדי לא לוותר שמרי על עצמך איתך אידה

פשוט אין לי הרבה מה לומר אתן צודקת אני יודעת ההיגיון אומר לי להביא אותה לבית שלי לסגור אותה אצלי עד שיעבור הקריז... שאלוהים מעמיד אותי במבחן שאני צריכה לעבור הנפש- מכורה אומרת לי ללכת להשתמש להיות שוב שם חלק לברוח מכל מה שקורה עכשיו מכל הרע שמציף ואולי בעצם אלוהים שלח לי מסר שזה בסדר עכשיו כי המציאות הפכה לא הגיונית שוב ובא לי לצרוח ואני בוכה בלי שליטה ורועדת והמשפחה שמה לב ואמא תוהה אם זה לא הזמן להתאשפז היא טוענת שהטון דיבור שלי הופך מוזר אני לא יודעת אני לא שומעת את עצמי כבר לא אכפת לי שרואים שאני בוכה.. האמת שאכפת לי אבל אני לא שולטת בזה אז בוכה לידם גם... ומנסה להציג שזה בסדר ואני בסדר וזה רק מתיש יותר אוף... תודה שאתן פה תודה שאתן מקשיבות (קוראות) לא יודעת אם הייתי עוברת תימים האחרונים בלי המקום הזה בלי המילים שלכן אוהבת אתכן... באמת אוהבת

אני שומעת את הכאב שלך- על החברה- על הרצון להיות איתה- על הבכי שאי אפשר להשתלט אליו - אני שומעת ומזדהה איתך- בתור מכורה אני יודעת כמה שזה קשה לראות חברות יקרות מאוד חוזרות לשימוש- אני יודעת היום שאין כאב הכי גדול כמו שיש בשימוש- אני מזכירה לעצמי איך זה היה בזמנים הכי קשים כאשר השתמשתי- ואני בוחרת רק להיום לא לחזור לשמה-זו החלטה- זו בחירה- ויש לי את הבחירה . כמה שזה כואב- חברה זה לא אלוהים- התוכנית מלמדת שקשר איתו- הוא הדבר העיקרית שמחזיר אותנו לשפיות. אני חושבת שזה טוב שאת יכולה לבכות- להוציא את הרעל מתוכך- כאן בשבילך-

בטוחה שקורע לך את הלב לראות את החברה שלך בנפילה רוצה להזכיר לך שעם כל מה שאת עוברת , ואת עוברת מספיק משברים לא קלים , את יכולה ומסוגלת לא לשבור את המילה שלך , לא לגעת , מי שנוגעת נוסעת ,,,,,,,,,, כמו שכולן כבר אמרו לך רוצה רק לחזק אותך אל תצטרפי אליה , תמשכי אותה אלייך , תראי אם יש אולי עוד משהי/הוא שיכולים לעזור לך למשוך אותה בחזרה למעלה רק כדי שגם את לא תיפלי חלילה חזרה בטוח שהמשפחה שלך דואגת לך לכן הם חושבים על אישפוז תראי להם שאת בכלל לא בכיוון להפך דברי איתה ותזכירי לה כמה אתן בטוב וברע ביחד ושאת רוצה אותה בטוב ביחד איתך בטוחה שתמצאי את המילים הנכונות לעזור לה את מסוגלת , את יכולה אל תפחדי -תסמכי על עצמך אוהבת מאוד-חטולית

זה לא מובן מאליו שאתן ככה תודה בבוקר כתבתי לה מכתב ארוך בעיקר עם בקשה ואמונה לחזור לעלות על דרך אני מקווה שזה יגע בה אני מנסה לחשוב מה זה היה עושה לי לקבל מכתב כמה אם הייתי משומשת אבל אני מאמינה בשביל שתינו כרגע... ומתפללת ומתפללת שהדיכאון לא ישאב אותי עוד.. דיברתי עם אמא היא הבטיחה לא להיתייאש ולא לדבר על אישפוז כל עוד אני לא אתייאש... אז רק להיום... בחסד אלוהים רק להיום 7 ימים ו4 חודשים

גאה בך המון! יודעת כמה קשה וכואב לך עכשיו כמה הדיכאון סוחט ושוחק ובלתי נסבל ואולי... רק אולי... אם לא יהיו לקוחות מרוצים גם הדיכאון יניח לך לנפשך?...